המשורר אברהם שלונסקי תיאר המון מפגינים זועמים כמקהלת מרדנים "הנושאת, נושאת את לפידות הזעם". הזעם המצטבר על הפקרת החטופים גבר וגאה כצפוי עם היוודע מותם בשבי של ארבעה חטופים מהקיבוצים ניר עוז ונירים: חיים פרי, יורם מצגר, עמירם קופר ונדב פופלוול.

ארבעתם תועדו בעודם בחיים. מותם מבליט את השלכות הדחייה של עסקאות חטופים קודמות. הם הוחזקו כנראה יחד בחאן יונס ונהרגו מאש כוחותינו. בעת כתיבת שורות אלה נסיבות מותם נבדקות.

שלומית טנא היא עיתונאית לשעבר (ב"על המשמר" ובהמשך ב"ידיעות אחרונות")..יוצאת קיבוץ. ב-1981 החלה בסיקור עיתונאי שוטף של הקיבוצים.

אם עוד לא הבנתם את זה, ישראל הופכת למדינה פשיסטית.

ההגדרה לפשיזם היא שהמדינה מעל לכל. מקור השם הוא מה"פאשס", fasces –  הגרזן שהיה לסמלה של האימפריה הרומית וייצג כוח מאוחד. הגרזן הורכב מזרדים קלים שאוגדו לכדי מוט חזק ובלתי שביר.

ד"ר אורית יעל (Orit Yaal) חוקרת היסטוריה חברתית ומגדרית. היא משתמשת בתקשורת ההמונים של התקופה כמקור להבנת החברות הנחקרות. להנאתה לומדת כל החיים, לפרנסתה מרצה במכללה אקדמית כנרת, לשלמות נפשה מרצה אקטיביסטית במסגרות אזרחיות (פורום מיכל סלה, מכינות קד"צ), פובליציסטית בעיתונות החופשית ונואמת בכיכרות. בחייה הפרטיים קיבוצניקית, פמיניסטית נשואה ואם לארבעה. מאמינה בשוויון חברתי, כלכלי ופוליטי, כי רוב בני האדם טובים צריך רק ללתת להם את הכלים להראות את הטוב הזה.