ארדן יציע: תשלום על כל שימוש במשאבי הטבע

כשברקע המאבק בהסכם האוצר עם כיל, השר להגנת הסביבה רוצה למסד חובת תשלומים גם על השימוש במים ובחול

יעל דראל | 1/1/2012 10:21 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
השר להגנת הסביבה, גלעד ארדן, יתנגד בממשלה הבוקר (א') למתווה ההסכם שגובש בין משרד האוצר לכיל, בסוגיית פרויקט קציר המלח והתמלוגים, אך אינו צפוי להסתפק בכך. מתווה פרוגרסיבי שגובש במשרדו באשר לשימוש במשאבי טבע קורא לממשלה לבחון מחדש את התנהלותה בשורה של נושאים – ולהתחיל לגבות כסף על כל משאבי הטבע המנוצלים על ידי גורמים פרטיים.

בואו להיות חברים של nrg ירוק גם בפייסבוק

ארדן. המשתמש - ישלם
ארדן. המשתמש - ישלם צילום: אריק סולטן
המתווה שגובש במשרד להגנת הסביבה, דורש בראש ובראשונה כי תוקם קרן ייעודית לשיקום הנזקים הסביבתיים בים המלח וכי ייקבע מנגנון פרוגרסיבי לשימוש במשאבי הטבע. הבסיס למודל שגובש הוא האופן שבו התנהלה המדינה מול חברות הגז והנפט, במסגרת המלצות ועדת ששינסקי.

במשרד להגנת הסביבה מבהירים כי המטרה בקביעת מנגנון וקרן ייעודית היא גם להבטיח כי היקף ההפקה של המפעלים יוגבל על ידי המדינה, אך גם להבטיח כי כל אזור ים המלח - הן האגן הצפוני שממנו מתבצעת השאיבה והן האגן הדרומי שבו עולה המפלס – ישוקם כולו באמצעות כספים ייעודיים.

במשרד מדגישים כי מניתוח הנתונים באשר לפעילותה של כיל "ניתן להסיק שתיאורטית, כיל יכולה לממן את כל הקציר בשנה אחת, מהדיבידנדים שהיא מחלקת לבעלי המניות ועוד להישאר עם מספיק רווח נקי לחלק כדיבינדים בשיעור הדומה לזה של מתחריה בעולם".

במשרד טוענים כי מהשוואת המצב של כיל לעומת מתחרותיה בעולם עולה כי התשואה להון של כיל היא הכי גבוהה בתחום מהמתחרים שמופיעים בסקירה: 33.5%. במילים אחרות, על כל שקל שבעלי המניות שמים, הם מרוויחים 33.5 אגורות, יותר מפי 50% מהחברה בשנייה ברווחיותה.
המים? פי אלף

במתווה שיציג הבוקר ארדן, מופיעה גם הדרישה להקים ועדה ציבורית, שתבחן מחדש את כל מדיניות הממשלה בכל הנוגע לשימוש וניצול משאבי הטבע של מדינת ישראל. ועדה זו, כך דורשים במשרד להגנת הסביבה, תבחן גם סוגיות של כריית חול, שימוש בחומרי גלם טבעיים, שימוש שהחברות המסחריות עושות במשאבי המים המינרלים ועוד סוגיות נוספות.

"על הממשלה לקבוע מדיניות ארוכת טווח בכל הנוגע לשימוש והניצול של כלל משאבי הטבע, כך שישקפו נכונה את חלקו של הציבור מהרווחים", נכתב במתווה. מטרת המהלך, לקבוע מדיניות שתאפשר "רווח סביר" לחברות עצמן, והעברת כספים ייעודיים לטובת הציבור. בסוגיית המים המינרלים, סוגיה שכנגדה יוצא ארדן כבר תקופה ארוכה, נכתב כי החברות מרוויחות כיום כתוצאה מהפער הקיים בין המחיר בו הן מקבלות את המים מהמדינה, לבין המחיר אותו הן גובות מהצרכנים.

פער המחיר

עבור ליטר מים מבוקבקים, על פי המסמך, עומד על פי 1,000. כלומר, כחצי אגורה שמשלמות חברות המים עבור ליטר שהן שואבות, לעומת כחמישה שקלים שהן גובות מהצרכן עבור ליטר בבקבוק. יתרה מכך, החברות משלמות עבור המים פחות מהצרכן הביתי: תעריף המים לצריכה ביתית נע בין 8.63 ל-13.89 שקלים למ"ק (בהתאם לכמות הצריכה), בעוד התעריף לתעשייה עומד על 5.602 שקלים למ"ק.

בנושא כריית החול מציינים במשרד להגנת הסביבה כי חברת נמלי ישראל (חנ"י) מבצעת כרייה של חול מהים לצורך פרויקטים תשתיתיים בנמלים – בהיקפים של מיליוני קוב חול. העלות המוערכת של חול זה הוא כ-150 מליון שקלים בנמל חיפה ועוד 150 מליון שקלים בנמל אשדוד, שכיום אינם משולמים לציבור. "יש לזכור כי נמלים חדשים אלו אמורים להיות נמלים פרטיים ובכך המדינה נותנת מתנה של 300 מיליון שקלים ליזמים פרטיים", נכתב.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

פייסבוק

דעות וטורים

מדורים

  

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים