Sharon Geva
Seminar Hakibbutzim College, History, Faculty Member
״אין לנו כל עניין עם מיתולוגיה. היה לנו עניין עם אנשים חיים, מהססים, מהרהרים. זה מה שעשה אותם לבני אדם. הלוחם שלנו לא היה מונומנט של ברונזה, חלול. היינו אנשים עם לבטים ופחדים ועם זאת עם רצון עז לנקום, להילחם״ יצחק צוקרמן ״אם הייתה בנו... more
״אין לנו כל עניין עם מיתולוגיה. היה לנו עניין עם אנשים חיים, מהססים, מהרהרים. זה מה שעשה אותם לבני אדם. הלוחם שלנו לא היה מונומנט של ברונזה, חלול. היינו אנשים עם לבטים ופחדים ועם זאת עם רצון עז לנקום, להילחם״ יצחק צוקרמן
״אם הייתה בנו גבורה, הייתה זו הגבורה להחזיק מעמד כאדם״ צביה לובטקין
צביה לובטקין ויצחק (אנטק) צוקרמן היו מראשי הארגון היהודי הלוחם (האי"ל) בפולין ומבכירי הלוחמים והלוחמות במרד גטו ורשה, שפרץ בתשעה־עשר באפריל 1943 ומאז היה שם נרדף לגבורה בתקופת השואה. הם נשארו בחיים ועלו לארץ, כאן אומצו אל ליבו של הקיבוץ המאוחד והשמאל הציוני. בה בעת, כולם, בלי הבדל מפלגתי, העלו אותם על נס וראו בהם גיבורים לאומיים. עדויותיהם נישאו ברוב עם ופורסמו בכתובים, עלילות גבורתם נרשמו בספרי ההיסטוריה ושמותיהם הונצחו על מפת הארץ, אך עם הזמן היטשטשו קווי דמותם. 80 שנה אחרי המרד ולמעלה מארבעה עשורים אחרי מותם נותר רק הסמל: שם יישוב ושמות רחובות, בית ספר ומרכז קליטה, לוח זיכרון ותמונות על הקיר.
כל השאר הוא אלמוות הוא ביוגרפיה כפולה של זוג לוחמי הגטאות צביה לובטקין ויצחק צוקרמן עם תום ימי הכיליון והמרד ואחרי שנות המלחמה ההן, החל מסוף שנות הארבעים של המאה העשרים ועד מותם. הספר מביא את פרשת חייהם בישראל בין מוות בגטו ובמרד לבין חיים בצל השואה ולאור הגבורה, בין חרישת תלם עברי באדמה נטושה בגליל המערבי לבין ייסודו של מוזיאון השואה הראשון בעולם, בין ביסוס קיבוץ של ניצולים לבין קריאה להחרים את גרמניה, בין צריף ההורים שעברו את השואה לבין בית הילדים של הדור השני, בין כמיהה לימים של שקט לבין קריירה פוליטית ומועמדות לכנסת, בין עדויות מסעירות מעל בימות ובמשפט אייכמן בירושלים לבין הידיעה המייסרת שמי שלא היו שם לעולם לא יוכלו להבין.
״אם הייתה בנו גבורה, הייתה זו הגבורה להחזיק מעמד כאדם״ צביה לובטקין
צביה לובטקין ויצחק (אנטק) צוקרמן היו מראשי הארגון היהודי הלוחם (האי"ל) בפולין ומבכירי הלוחמים והלוחמות במרד גטו ורשה, שפרץ בתשעה־עשר באפריל 1943 ומאז היה שם נרדף לגבורה בתקופת השואה. הם נשארו בחיים ועלו לארץ, כאן אומצו אל ליבו של הקיבוץ המאוחד והשמאל הציוני. בה בעת, כולם, בלי הבדל מפלגתי, העלו אותם על נס וראו בהם גיבורים לאומיים. עדויותיהם נישאו ברוב עם ופורסמו בכתובים, עלילות גבורתם נרשמו בספרי ההיסטוריה ושמותיהם הונצחו על מפת הארץ, אך עם הזמן היטשטשו קווי דמותם. 80 שנה אחרי המרד ולמעלה מארבעה עשורים אחרי מותם נותר רק הסמל: שם יישוב ושמות רחובות, בית ספר ומרכז קליטה, לוח זיכרון ותמונות על הקיר.
כל השאר הוא אלמוות הוא ביוגרפיה כפולה של זוג לוחמי הגטאות צביה לובטקין ויצחק צוקרמן עם תום ימי הכיליון והמרד ואחרי שנות המלחמה ההן, החל מסוף שנות הארבעים של המאה העשרים ועד מותם. הספר מביא את פרשת חייהם בישראל בין מוות בגטו ובמרד לבין חיים בצל השואה ולאור הגבורה, בין חרישת תלם עברי באדמה נטושה בגליל המערבי לבין ייסודו של מוזיאון השואה הראשון בעולם, בין ביסוס קיבוץ של ניצולים לבין קריאה להחרים את גרמניה, בין צריף ההורים שעברו את השואה לבין בית הילדים של הדור השני, בין כמיהה לימים של שקט לבין קריירה פוליטית ומועמדות לכנסת, בין עדויות מסעירות מעל בימות ובמשפט אייכמן בירושלים לבין הידיעה המייסרת שמי שלא היו שם לעולם לא יוכלו להבין.
Research Interests:
is what the French call une intellectuelle engagée, an intellectual who considers it her duty as a historian to take part in the making of a better and more just society. She has the courage and the talent to do research and write and/ or... more
is what the French call une intellectuelle engagée, an intellectual who considers it her duty as a historian to take part in the making of a better and more just society. She has the courage and the talent to do research and write and/ or speak about such "unimportant" things as feminism and human rights. She does so while remaining faithful to her discipline, so that she greatly contributes to our understanding of the gendered social order, in the past, the present and the future. Accordingly, and not surprisingly, her first book, To the Unknown Sister: Holocaust Heroines in Israeli Society, based on her doctoral thesis in history and published in Hebrew in 2010, illustrates roles played by Jewish women in the Shoah. It describes, through the prism of women's narratives, the way Israel coped in the 1950s-60s with the female survivors who arrived in the country. In the same spirit, Geva initiated and managed a project in which her students, instead of taking a test, wrote entries for the Hebrew-language Wikipedia on about eighty women who had not been accorded sufficient presence in the construction of Jewish Israeli identity. As one might expect, she also runs a feminist blog, 1 giving a name and a voice to some of the women silenced by official history; and she presents the stories of extraordinary women, too many of whom have been lost by time, in a weekly radio program aired by the Israel Broadcasting Authority Like her humanist activism, her first book and the numerous important papers she has published in Hebrew and English during the last decade, Geva's new book, Women in the State of Israel: The Early Years, published in Hebrew in 2020, reflects her feminist engagement. In this well written book, she exposes and deconstructs the gender order of the Jewish state during the 1950s and early 1960s by systematically scrutinizing women's magazines and women's sections in the leading Hebrew press. She also uses women's memoirs and interviews, together with findings gleaned from the Israel State Archives, the Israel Defense Forces Archives and the Central Zionist Archives. From all these diligently and artfully combined sources, the
Research Interests:
האשה מה אומרת? נשים בישראל בשנות המדינה הראשונות שרון גבע "באמת אנחנו הנשים הננו מברזל שאין אנו נופלות תחתינו או עושות שערוריות ומהפכות" ("הרהוריה של עקרת בית", האשה במדינה, 1950) עם הקמתה הכריזה מדינת ישראל כי יתקיים בה שוויון זכויות... more
האשה מה אומרת?
נשים בישראל בשנות המדינה הראשונות
שרון גבע
"באמת אנחנו הנשים הננו מברזל שאין אנו נופלות תחתינו או עושות שערוריות ומהפכות" ("הרהוריה של עקרת בית", האשה במדינה, 1950)
עם הקמתה הכריזה מדינת ישראל כי יתקיים בה שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור, בלי הבדל מין, אך מציאות חייהן של נשים במדינת ישראל הצעירה הייתה שונה בתכלית. מה היה להן לומר על כך?
האשה מה אומרת? מביא עמדות ודעות של נשים ישראליות בעידן של הכרעות גדולות ומאבקי קיום בימי קטנות על מקומן ותפקידיהן כאזרחיות המדינה, בבית, במשפחה ובשוק העבודה. הספר מתבסס על מדורי הנשים בעיתונות ועיתונות הנשים ומברר מה אמרו נשים על חברות הכנסת ועל האשה היחידה בממשלה, על שירות בנות בצה"ל והדרת נשים, על תפקידן כאימהות בעת מלחמה ובמאבק לשלום, על עידוד הילודה וזכות האשה על גופה, על נטל עבודות הבית ואפליית נשים בשכר ובתעסוקה. בתוך כך מגלה הספר כתב עת פמיניסטי נשכח, שופך אור על סיפור אימוצה של תינוקת בת תימן וחושף פרשת מחאה של חניכה בקורס טיס של חיל האוויר שהודחה והושתקה.
האשה מה אומרת? משמיע קולות מן העבר המלמדים כיצד בימי ראשית המדינה, בין המטבח לחדר הילדים, גם נשים הכריעו; קהל הקוראות והקוראים עשוי למצוא בו הדהוד למציאות החיים בישראל של ימינו.
Women in the State of Israel
The Early Years
Sharon Geva
According to its Declaration of Independence, the State of Israel "will ensure complete equality of social and political rights to all its inhabitants irrespective of religion, race or sex". However, the equality between men and women in Israel was not de facto. What did Israeli women have to say about that?
The book presents views and opinions of Israeli women in the 1950s and the early 1960s about their roles and duties in the public and the domestic spheres, based on contemporary women's sections in the press and women's magazines. It shows what women said about women in the Israeli parliament (Knesset) and about Golda Meir; women's service in the Israeli Defense Force and the exclusion of women from the public sphere; motherhood and parenthood, woman's right to choose to have an abortion and women's struggle for peace; women's duties as housewives and the discrimination of women as employees. The book also uncovers a forgotten feminist journal, sheds light on a famous adoption story of a Yemenite baby and discusses a protest of female cadets in the Israeli Air Force flight course that was ignored and silenced for many years.
The book unveils Israeli women's voices from the past, which show that in an era of many fateful decisions, Israeli women also made choices that affected their status in society. Readers might find these decisions relevant vis-à-vis women's status in Israeli society nowadays.
נשים בישראל בשנות המדינה הראשונות
שרון גבע
"באמת אנחנו הנשים הננו מברזל שאין אנו נופלות תחתינו או עושות שערוריות ומהפכות" ("הרהוריה של עקרת בית", האשה במדינה, 1950)
עם הקמתה הכריזה מדינת ישראל כי יתקיים בה שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור, בלי הבדל מין, אך מציאות חייהן של נשים במדינת ישראל הצעירה הייתה שונה בתכלית. מה היה להן לומר על כך?
האשה מה אומרת? מביא עמדות ודעות של נשים ישראליות בעידן של הכרעות גדולות ומאבקי קיום בימי קטנות על מקומן ותפקידיהן כאזרחיות המדינה, בבית, במשפחה ובשוק העבודה. הספר מתבסס על מדורי הנשים בעיתונות ועיתונות הנשים ומברר מה אמרו נשים על חברות הכנסת ועל האשה היחידה בממשלה, על שירות בנות בצה"ל והדרת נשים, על תפקידן כאימהות בעת מלחמה ובמאבק לשלום, על עידוד הילודה וזכות האשה על גופה, על נטל עבודות הבית ואפליית נשים בשכר ובתעסוקה. בתוך כך מגלה הספר כתב עת פמיניסטי נשכח, שופך אור על סיפור אימוצה של תינוקת בת תימן וחושף פרשת מחאה של חניכה בקורס טיס של חיל האוויר שהודחה והושתקה.
האשה מה אומרת? משמיע קולות מן העבר המלמדים כיצד בימי ראשית המדינה, בין המטבח לחדר הילדים, גם נשים הכריעו; קהל הקוראות והקוראים עשוי למצוא בו הדהוד למציאות החיים בישראל של ימינו.
Women in the State of Israel
The Early Years
Sharon Geva
According to its Declaration of Independence, the State of Israel "will ensure complete equality of social and political rights to all its inhabitants irrespective of religion, race or sex". However, the equality between men and women in Israel was not de facto. What did Israeli women have to say about that?
The book presents views and opinions of Israeli women in the 1950s and the early 1960s about their roles and duties in the public and the domestic spheres, based on contemporary women's sections in the press and women's magazines. It shows what women said about women in the Israeli parliament (Knesset) and about Golda Meir; women's service in the Israeli Defense Force and the exclusion of women from the public sphere; motherhood and parenthood, woman's right to choose to have an abortion and women's struggle for peace; women's duties as housewives and the discrimination of women as employees. The book also uncovers a forgotten feminist journal, sheds light on a famous adoption story of a Yemenite baby and discusses a protest of female cadets in the Israeli Air Force flight course that was ignored and silenced for many years.
The book unveils Israeli women's voices from the past, which show that in an era of many fateful decisions, Israeli women also made choices that affected their status in society. Readers might find these decisions relevant vis-à-vis women's status in Israeli society nowadays.
Research Interests:
"לספר לכם? קשה לעשות זאת, וגם לא נחוץ. אתם כבר יודעים לא מעט. ומה שאתם יודעים כבר מסוגל לזעזע. אינני רוצה לחזור. אני רק רוצה להוסיף מה שכמדומני אינכם יודעים: על נשי ישראל". פסיה שרשבסקי, ניצולת אושוויץ, נאום בעצרת עם, תל-אביב, עשרים... more
"לספר לכם? קשה לעשות זאת, וגם לא נחוץ. אתם כבר יודעים לא מעט. ומה שאתם יודעים כבר מסוגל לזעזע. אינני רוצה לחזור. אני רק רוצה להוסיף מה שכמדומני אינכם יודעים: על נשי ישראל".
פסיה שרשבסקי, ניצולת אושוויץ, נאום בעצרת עם, תל-אביב, עשרים בדצמבר 1945.
מה בין נשים לגברים שחוו את השואה? מי הן גיבורות השואה בחברה הישראלית? מה מחדש הדיון המגדרי בנושא החברה הישראלית והשואה, ומה הקשר למעמד האשה בישראל? הספר אל האחות הלא ידועה מציע תשובות לשאלות אלה, כפי שהן מתבררות מחקר השיח הציבורי בישראל בעשור הראשון למדינה ובימי משפט אייכמן (1961). במרכזו נוכחותן המסיבית והאינטנסיבית של נשים בשואה בשיח זה בתקופה זו, על סיפוריהן האישיים ודימוייהן כגיבורות בתקופת השואה: מצביה לובטקין, מבכירי האוחזים בנשק במרד גטו ורשה, ורבקה יוסלבסקה שעלתה מבור מתים ובו בתה שנרצחה, דרך לנה קיכלר-זילברמן עם מאה הילדים שלה, גיבורת התרבות אנה פראנק, גיזי פליישמן מסלובקיה והאנזי בראנד מהונגריה, שפעלו להצלה המונית באמצעות משא ומתן עם נושאי משרות בשלטון הגרמני, ועד ורה אלכסנדר, שהיתה קאפו באושוויץ. נוכחותן זו מלמדת בין היתר כי לטענה הישנה בדבר שתיקת הניצולים והשתקתם בשנות המדינה הראשונות נדרשת חשיבה מחודשת, שכן החברה הישראלית שמעה והשמיעה סיפורים על השואה, ולא פעם גם גילתה אוזן קשבת ולב פתוח.
פסיה שרשבסקי, ניצולת אושוויץ, נאום בעצרת עם, תל-אביב, עשרים בדצמבר 1945.
מה בין נשים לגברים שחוו את השואה? מי הן גיבורות השואה בחברה הישראלית? מה מחדש הדיון המגדרי בנושא החברה הישראלית והשואה, ומה הקשר למעמד האשה בישראל? הספר אל האחות הלא ידועה מציע תשובות לשאלות אלה, כפי שהן מתבררות מחקר השיח הציבורי בישראל בעשור הראשון למדינה ובימי משפט אייכמן (1961). במרכזו נוכחותן המסיבית והאינטנסיבית של נשים בשואה בשיח זה בתקופה זו, על סיפוריהן האישיים ודימוייהן כגיבורות בתקופת השואה: מצביה לובטקין, מבכירי האוחזים בנשק במרד גטו ורשה, ורבקה יוסלבסקה שעלתה מבור מתים ובו בתה שנרצחה, דרך לנה קיכלר-זילברמן עם מאה הילדים שלה, גיבורת התרבות אנה פראנק, גיזי פליישמן מסלובקיה והאנזי בראנד מהונגריה, שפעלו להצלה המונית באמצעות משא ומתן עם נושאי משרות בשלטון הגרמני, ועד ורה אלכסנדר, שהיתה קאפו באושוויץ. נוכחותן זו מלמדת בין היתר כי לטענה הישנה בדבר שתיקת הניצולים והשתקתם בשנות המדינה הראשונות נדרשת חשיבה מחודשת, שכן החברה הישראלית שמעה והשמיעה סיפורים על השואה, ולא פעם גם גילתה אוזן קשבת ולב פתוח.
Research Interests:
עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה פורסם מאמרו המטלטל של פרופ' יהודה אלקנה, "בזכות השכחה", שבו קרא למדינת ישראל לשכוח את השואה ולהביט קדימה אל עתידה. אלא שעל סף התבגרותו של הדור הרביעי לשואה, דומה שישראל מעדיפה – להישמע לציוויו של המשורר אברהם... more
עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה פורסם מאמרו המטלטל של פרופ' יהודה אלקנה, "בזכות השכחה", שבו קרא למדינת ישראל לשכוח את השואה ולהביט קדימה אל עתידה. אלא שעל סף התבגרותו של הדור הרביעי לשואה, דומה שישראל מעדיפה – להישמע לציוויו של המשורר אברהם שלונסקי, "דבר לא לשכוח עד דור עשירי", מבלי להשתהות לרגע ולשאול: מה כבר שכחנו ועלינו לזכור, ומהו הדבר שעל הדור הבא ללמוד כדי לא לשכוח? ספר זה עוסק בהוראת השואה כנושא מרכזי בהוויה הישראלית ומציע כיוונים חינוכיים חדשים ומקוריים בתחום. ביסודו קריאה אמיצה לחלץ את נושא השואה מרחבת הטקס בחצר בית הספר או באתר ההנצחה ולהפוך אותו נושא לדיונים ביקורתיים, ערניים ואמיצים בכיתה. כותבי הספר רואים בהוראת השואה דרך ואמצעי לקידום סובלנות, לצמצום גזענות ולאהבת אדם. ספר ייחודי ופורץ דרך זה הוא פרי עבודתה של קבוצת מחקר בנושא חינוך ושואה במכון לחינוך מתקדם במכללת סמינר הקיבוצים.
Research Interests:
Education, Israel Studies, Holocaust Studies, Humanistic Teacher Education, Holocaust Literature, and 7 moreHolocaust survivors, Holocaust and Genocide Studies, Trauma and Witnessing, Holocaust Shoah, second-generation Holocaust literature, Humanistic Approach for Teaching, and Israel Studies, media studies, military sociology
During Israel’s War of Independence (1947–1949), women were a minority in the enlisted forces (10 per cent) and among the victims (9 per cent). Most did not carry weapons, and some were not killed in battle but were victims of other... more
During Israel’s War of Independence (1947–1949), women were a minority in the enlisted forces (10 per cent) and among the victims (9 per cent). Most did not carry weapons, and some were not killed in battle but were victims of other circumstances. This article tells the stories of three female fighters who were killed in battle in that war, outlining their public image in Israel: Miriam Shachor, a Palmach fighter, who was killed in 1947 while defending the Western Negev water line, Rachel Zeltzer Rays, a Lehi fighter, killed in battle in the Old City of Jerusalem, and Mira Ben-Ari, killed during an Egyptian raid on Kibbutz Nitzanim. Each represents an image of a War of Independence female victim that derives from the traditional place of women in a patriarchal society and their status within the family. Despite carrying arms, fighting at the frontline, and falling on the battlefield, they were primarily depicted as women. Their stories thus shed light on the position of women in Israel’s military milieu and the status of women in Israeli society in wartime and between wars.
Research Interests:
The trial of the Nazi criminal Adolf Eichmann (1961), a significant event in the Holocaust commemoration history, was organised and managed by men. The three judges, the prosecutors, and the defence were all men, as were most of the... more
The trial of the Nazi criminal Adolf Eichmann (1961), a significant event in the Holocaust commemoration history, was organised and managed by men. The three judges, the prosecutors, and the defence were all men, as were most of the witnesses and the chief court administrators. All the heads and investigators of the Israeli Police special Eichmann unit were men. Yet, a broader look reveals that outside the legal arena, women filled formal duties in all of the trial's aspects. The article focuses on these women whose role in the trial remained in the shadows or was concealed. Among them was the only woman on the Mossad task force that captured Eichmann in Argentina as well as policewomen, court interpreters and stenographers, and the secretary of the defence team. From a gender perspective, their stories reveal that their duties in the trial reflected the division of roles between men and women in a patriarchal society, and their work further confirmed the accepted norms and stereotypes. This division of roles explains their marginalisation in the Eichmann trial and exclusion from its history. It also highlights the need to expose their stories and secure them a centerstage position.
Research Interests:
The Warsaw Ghetto Uprising broke out on April 19, 1943 when the German forces entered the ghetto to liquidate it. It was the most wide-ranging, extended and most famous Jewish resistance in occupied Europe during the Holocaust. Studies... more
The Warsaw Ghetto Uprising broke out on April 19, 1943 when the German forces entered the ghetto to liquidate it. It was the most wide-ranging, extended and most famous Jewish resistance in occupied Europe during the Holocaust. Studies have already shown that although the Jewish undergrounds had a major part in it, the Jewish population in the ghetto that was hiding in the bunkers also had an important part in this Uprising. Women took part in both of them.
As female fighters in the Jewish Undergrounds, the ŻOB (Żydowska Organizacja Bojowa) and the ŻZW (Żydowski Związek Wojskowy), women fired guns, threw bombs, stood guard and linked battle positions. Doing that, they crossed the boundaries of gender and fought like the men did. Women hid in bunkers and fought for the lives of those close to them, first and foremost children, and for their own lives. This article examines the life and death of women in the Warsaw Ghetto during the Uprising, and the impact their participation in the Uprising had on their status and roles as women.
The article looks at three aspects in the lives of Jewish women in the Warsaw Ghetto in three aspects. First, as female fighters in the underground, who participated in battles and carried out the same roles as the men. Second, as mothers who struggled to protect their children’s lives and to tend to their physical and mental needs. Third, as daughters, girls and young women, who stood at the forefront of the struggle to save their families and survive.
Yet, as the article shows, during those 27 horrible days, women kept their traditional roles as women, and existing gender boundaries remained. The combination between their inherent inferiority as women in a patriarchal society and the total destruction of the getto and the displays of brutality by the Germans degraded them to the abyss in the struggle to maintain a human image, certainly to stay alive. In all matters, the traditional division of sex roles remained solid. Their methods of coping and expressions of resistance did not blur the boundaries of gender.
As female fighters in the Jewish Undergrounds, the ŻOB (Żydowska Organizacja Bojowa) and the ŻZW (Żydowski Związek Wojskowy), women fired guns, threw bombs, stood guard and linked battle positions. Doing that, they crossed the boundaries of gender and fought like the men did. Women hid in bunkers and fought for the lives of those close to them, first and foremost children, and for their own lives. This article examines the life and death of women in the Warsaw Ghetto during the Uprising, and the impact their participation in the Uprising had on their status and roles as women.
The article looks at three aspects in the lives of Jewish women in the Warsaw Ghetto in three aspects. First, as female fighters in the underground, who participated in battles and carried out the same roles as the men. Second, as mothers who struggled to protect their children’s lives and to tend to their physical and mental needs. Third, as daughters, girls and young women, who stood at the forefront of the struggle to save their families and survive.
Yet, as the article shows, during those 27 horrible days, women kept their traditional roles as women, and existing gender boundaries remained. The combination between their inherent inferiority as women in a patriarchal society and the total destruction of the getto and the displays of brutality by the Germans degraded them to the abyss in the struggle to maintain a human image, certainly to stay alive. In all matters, the traditional division of sex roles remained solid. Their methods of coping and expressions of resistance did not blur the boundaries of gender.
Research Interests:
משטרת ישראל מילאה תפקיד מפתח בפרשת משפטו של הפושע הנאצי אדולף אייכמן, שנפתח בירושלים ב-1961 והיה אירוע מכונן בהיסטוריה של החברה בישראל. היה זה בראש ובראשונה לאור עבודתה של "לשכה 06", היחידה המיוחדת של המשטרה לחקירת אייכמן, שהכינה והגישה... more
משטרת ישראל מילאה תפקיד מפתח בפרשת משפטו של הפושע הנאצי אדולף אייכמן, שנפתח בירושלים ב-1961 והיה אירוע מכונן בהיסטוריה של החברה בישראל. היה זה בראש ובראשונה לאור עבודתה של "לשכה 06", היחידה המיוחדת של המשטרה לחקירת אייכמן, שהכינה והגישה לתביעה את התיק שהביא להרשעתו. מאמר זה מביא את סיפוריהן של הנשים ששירתו ב"לשכה 06" ובוחן את מקומן ביחידה זו מנקודת המבט של המגדר. אף על פי שהן היו מיעוט ביחידה זו, אין ספק שהן מילאו תפקיד חשוב בהצלחת פועלה ותרמו משמעותית להישגיה. במבט כולל, מקומן בלשכה 06 משקף את מעמד האישה בחברה הישראלית באותה תקופה, על הנורמות והסטריאוטיפים שהיו מקובלים בה. בהקשר של ההיסטוריה של משטרת ישראל, מקומן ביחידה זו מראה כי תיק אייכמן היה גורם משמעותי לשינוי שחל במעמדן של נשים במשטרת ישראל בראשית שנות השישים, שהוביל להגדלת שיעורן בכוחות המשטרה ולתפקידים חדשים שנפתחו בפני שוטרות.
Research Interests:
Research Interests:
The first Israeli youth journey to Poland took place in 1965. Fredka Mazia, a Holocaust survivor, initiated, organized, and led the group. Following a positive public response, the Ministry of Education and Culture organized their own... more
The first Israeli youth journey to Poland took place in 1965. Fredka Mazia, a Holocaust survivor, initiated, organized, and led the group. Following a positive public response, the Ministry of Education and Culture organized their own journey in 1966. In 1967, after Poland severed relations with Israel, the government suspended further journeys until the 1980s. In time, they have become a tradition and the focus of several research studies; however, these studies largely ignore both the initial journeys of the 1960s and the woman who initiated them. This article describes Mazia’s pioneering role in this project, and the program’s impact on the lives of Israeli youths, perceptions of the Holocaust, and Holocaust commemoration.
Research Interests:
"Ghetto fighters, Mothers, Documenters, Female Holocaust Survivors in Israel," Beiträge zur Geschichte nationalsozialistischer Verfolgung 3 (2022): 116—129.
Research Interests:
בשנת 1953 הוענקו לראשונה פרסי ישראל. זכו בהם שמונה גברים ואישה אחת. אישה זו הייתה דינה פייטלסון (1926–1992). היא זכתה בפרס ישראל בחקר החינוך ולימים הייתה לפרופסור מן המניין באוניברסיטת חיפה. פייטלסון לא רק הייתה הזוכה הראשונה בקטגוריה זו... more
בשנת 1953 הוענקו לראשונה פרסי ישראל. זכו בהם שמונה גברים ואישה אחת. אישה זו הייתה דינה פייטלסון (1926–1992). היא זכתה בפרס ישראל בחקר החינוך ולימים הייתה לפרופסור מן המניין באוניברסיטת חיפה. פייטלסון לא רק הייתה הזוכה הראשונה בקטגוריה זו של הפרס, אלא גם האישה הראשונה שזכתה בפרס ישראל אי פעם ועד כה הצעירה ביותר מקרב הזוכים. מחקריה נחשבו לחלוציים בתחום החינוך, והמסקנות שהציגה – לפורצות דרך. מאמר זה מציג את דימויה הציבורי של פייטלסון על פי הפרסומים על אודותיה בעיתונות הישראלית מאז 1953, בדגש על העניין שעוררו מחקריה החלוציים מחד גיסא ועל טשטוש זכייתה בפרס המכובד ואף מחיקת עובדה זו מאידך גיסא. פרסומים אלו מלמדים כי זכייתה של פייטלסון בפרס ישראל הייתה אבן הנגף העיקרית בדרכה כחוקרת באקדמיה בישראל ומסבירים את השכחתה.
Research Interests:
Research Interests:
אין עוררין על חשיבותה של לשכה 06 בפרשת משפטו של אדולף אייכמן, שהיה אירוע מרכזי ורב־משמעות בתולדות החברה הישראלית ויחסה לשואה. אך עבודתה של יחידה מיוחדת זו של משטרת ישראל נחשבת הקדמה לעבודת צוות התביעה בראשות היועץ המשפטי גדעון האוזנר,... more
אין עוררין על חשיבותה של לשכה 06 בפרשת משפטו של אדולף אייכמן,
שהיה אירוע מרכזי ורב־משמעות בתולדות החברה הישראלית ויחסה לשואה.
אך עבודתה של יחידה מיוחדת זו של משטרת ישראל נחשבת הקדמה לעבודת
צוות התביעה בראשות היועץ המשפטי גדעון האוזנר, ובכך נהייתה פרק משני
ואף סמוי בתולדות פרשה מסעירה זו. מאמר זה מתמקד לראשונה בסיפור
של חוקרי לשכה 06 ושוטריה ובא לדון במקומם מאחורי הקלעים — בזמן
המשפט וממרחק הזמן. לטענתי, הצבתה של לשכה 06 במקום משני ואף
שולי לא הייתה בכדי, ואף לא מן הנמנע שהייתה בכוונת מכוון. הסיבות לכך
קשורות לליבת עבודתה, שרובה ככולה הייתה מסמכים, לאיפול המוחלט
שהוטל על החקירה, לתפקיד המשטרה כמו שראו אותו אנשי לשכה 06 ,
לנפשות הפועלות, שלהבדיל מן התביעה לא הצליחו ליצור מורשת ולא
פרסמו את פועלם, וכן למיעוט המקורות הראשוניים העומדים לרשות מחקר
היסטורי בנושא, שכמה מהם נחשפים במאמר זה לראשונה.
שהיה אירוע מרכזי ורב־משמעות בתולדות החברה הישראלית ויחסה לשואה.
אך עבודתה של יחידה מיוחדת זו של משטרת ישראל נחשבת הקדמה לעבודת
צוות התביעה בראשות היועץ המשפטי גדעון האוזנר, ובכך נהייתה פרק משני
ואף סמוי בתולדות פרשה מסעירה זו. מאמר זה מתמקד לראשונה בסיפור
של חוקרי לשכה 06 ושוטריה ובא לדון במקומם מאחורי הקלעים — בזמן
המשפט וממרחק הזמן. לטענתי, הצבתה של לשכה 06 במקום משני ואף
שולי לא הייתה בכדי, ואף לא מן הנמנע שהייתה בכוונת מכוון. הסיבות לכך
קשורות לליבת עבודתה, שרובה ככולה הייתה מסמכים, לאיפול המוחלט
שהוטל על החקירה, לתפקיד המשטרה כמו שראו אותו אנשי לשכה 06 ,
לנפשות הפועלות, שלהבדיל מן התביעה לא הצליחו ליצור מורשת ולא
פרסמו את פועלם, וכן למיעוט המקורות הראשוניים העומדים לרשות מחקר
היסטורי בנושא, שכמה מהם נחשפים במאמר זה לראשונה.
Research Interests:
The book "Her Story, My Story? Writing about Women and the Holocaust, is composed of 27 biographical-academic essays written by prominent women scholars worldwide. All have devoted a significant part of their professional lives to writing... more
The book "Her Story, My Story? Writing about Women and the Holocaust, is composed of 27 biographical-academic essays written by prominent women scholars worldwide. All have devoted a significant part of their professional lives to writing about aspects of Jewish women's experiences during the Holocaust. We believe that this choice was not random, and in many cases was rooted in the personal history and professional experiences of each scholar which later affected the fruits of her scholarship.
Each essay charts that scholar's journey towards working on the topic and her experiences while conducting her research. Scholars discuss issues relating to identity, personal choices, religious, political and cultural affiliations and their connection to the focus of their research.
https://www.peterlang.com/view/title/69811
Each essay charts that scholar's journey towards working on the topic and her experiences while conducting her research. Scholars discuss issues relating to identity, personal choices, religious, political and cultural affiliations and their connection to the focus of their research.
https://www.peterlang.com/view/title/69811
Research Interests:
מאמר זה מבקש להציע בחינה של משפט אייכמן מהיבט מגדרי באמצעות דיון במבחר עדויות של נשים בו, במטרה לשפוך אור על אירוע מכונן זה בחברה הישראלית ובהיסטוריה שלה. במרכזו ארבע עדויות של נשים במשפט זה: צביה לובטקין, לוחמת גטו, מגיבורי וגיבורות מרד... more
מאמר זה מבקש להציע בחינה של משפט אייכמן מהיבט מגדרי באמצעות דיון במבחר עדויות של נשים בו, במטרה לשפוך אור על אירוע מכונן זה בחברה הישראלית ובהיסטוריה שלה. במרכזו ארבע עדויות של נשים במשפט זה: צביה לובטקין, לוחמת גטו, מגיבורי וגיבורות מרד גטו ורשה; רבקה יוסלבסקה, אֵם שעלתה מבור מתים ובו בתה שנרצחה; רחל אוירבך, מאנשי "עונג שבת" ובארץ מראשוני יד ושם; ורה אלכסנדר, שהיתה "קאפו" באושוויץ. העדויות נדונות לאור מטרות המשפט על פי ראש הממשלה דאז, דוד בן-גוריון, בהקשר הכללי של העדויות במשפט ועל רקע חלוקת התפקידים המסורתית בין גברים לנשים כפי שהשתקפה בדינמיקה של העדויות הנבחרות ובתגובות להן. דיון זה מלמד על אופן השתתפותן של נשים בעיצובו של משפט אייכמן כאירוע מכונן בתולדות החברה הישראלית ומראה שעיקר החשיבות ההיסטורית שלהן לא אינה בהצגה של מידע חדש על השואה אלא בביטוי הלכי רוח במקום ובזמן בהם התרחש המשפט על מטרותיו – החברה הישראלית בראשית שנות הששים, ובכך מראות גם הן כי משפט אייכמן היה תוצר של תקופתו.
Research Interests:
Research Interests:
עם חברי וחברות המחתרות בגטאות פולין שהניפו את נס המרד נמנו נשים שמילאו משימות קישור ושליחות. ביצוען דרש אומץ לב, קור רוח וגילוי תושייה ובאופן תמידי כרך סכנת מוות. פועלן זכה להערכה רבה בספרות התיעודית על מאבק היהודים בגטאות פולין עוד... more
עם חברי וחברות המחתרות בגטאות פולין שהניפו את נס המרד נמנו נשים שמילאו משימות קישור ושליחות. ביצוען דרש אומץ לב, קור רוח וגילוי תושייה ובאופן תמידי כרך סכנת מוות. פועלן זכה להערכה רבה בספרות התיעודית על מאבק היהודים בגטאות פולין עוד בתקופת המלחמה ואחרי כן בישראל, אז היו חלק בלתי נפרד מסיפורי הגבורה על המחתרת הלוחמת שם. המאמר בוחן את מקומן של הקשריות בסיפור הירואי זה כפי שנשמע בארץ מן הפרספקטיבה של המגדר ומראה כי אף שההוקרה כלפיהן היתה רבה, זו לעולם היתה מוגבלת ומתוחמת בהתאם לחלוקת התפקידים המסורתית בין נשים לגברים. על כן, תויגו בתור גיבורות משנה בו, ולא כגיבורות ראשיות. ביסוד ההסברים לכך עומדים גבולות המגדר אותם חצו נשים אלו בעצם השתייכותן למחתרת לוחמת, ומהות תפקידן בה על רקע מציאות החיים בגטאות, שהיה, על היבטיו השונים, תפקיד נשי במהותו. על רקע זה, ובמטרה לשקף באופן מדויק יותר את מקומן במחתרות בתקופת השואה, אני מציעה טרמינולוגיה חדשה ביחס אליהן: לצד הכינוי השגור 'קשריות', אף במקומו, לכנות אותן 'חלוצות הלחימה' במחתרות הגטו, שכן כאלו היו, לכל דבר ועניין.
Research Interests:
This article introduces and explores a neglected historical source dealing with the Yemenite children affair: The book Uri tsafon uvo'i teman (“Awake, O north wind, and come thou south” [Song of Songs, 4,16]), published in Israel in 1963.... more
This article introduces and explores a neglected historical source dealing with the Yemenite children affair: The book Uri tsafon uvo'i teman (“Awake, O north wind, and come thou south” [Song of Songs, 4,16]), published in Israel in 1963. The novel revolves around the adoption of a Yemenite baby girl by an Israeli woman and is openly based on the author's biography. Although the Yemenite children affair has caused a public uproar that has been unsettling Israeli society, the book has left no mark, and remains marginal or is completely missing from the research literature dealing with the Yemenite children affair. This article reveals the importance of this book for the affair's investigation, and shows that it reflects the early view of the establishment on this matter, according to which the established Israeli public rescued the babies and redeemed them, while being aware that this was clearly an immoral act that would never fade away and perhaps would never be forgiven.
Research Interests:
The article reveals a historical source that has been overlooked in the research of Israeli society and women, including the history of Israeli feminism: the Hebrew journal Ha'ishah bamedinah, edited by Tehila Matmon and published for... more
The article reveals a historical source that has been overlooked in the research of Israeli society and women, including the history of Israeli feminism: the Hebrew journal Ha'ishah bamedinah, edited by Tehila Matmon and published for just four years, between 1949 and 1953. The journal's declared mission was to raise the awareness of Israeli women to the intolerable gap between the State's declared equality between men and women and the situation in real life, and to urge women to take action and release society of the chains of discrimination. The journal's unique content and rhetoric may be one reason why it succumbed to oblivion. From a historical perspective, its editor was way ahead of her time.
Research Interests:
Research Interests:
Research Interests:
מאמר זה מציג את מקומן של נשים בסגל משטרת ישראל בעשור הראשון לקיומה של המדינה לנוכח מדיניותה של צמרת המשטרה. ממצאי המאמר מראים כיצד להוציא שנת 1948 — אז שולבו נשים בתפקידים שונים וניכרה נכונות להניח יסודות ליחידת שוטרות — גייסה המשטרה נשים... more
מאמר זה מציג את מקומן של נשים בסגל משטרת ישראל בעשור
הראשון לקיומה של המדינה לנוכח מדיניותה של צמרת המשטרה.
ממצאי המאמר מראים כיצד להוציא שנת 1948 — אז שולבו נשים
בתפקידים שונים וניכרה נכונות להניח יסודות ליחידת שוטרות —
גייסה המשטרה נשים מתוך כורח המציאות הממוגדרת כפי שראה
אותה הפיקוד הבכיר. נוסף על המדיניות כפי שנחשפה במסמכים
הרשמיים, מוצגות במאמר עמדות של נשים בנות התקופה, פעילות
פמיניסטיות ומובילות דעה, המלמדות על פוטנציאל ההשתלבות של
נשים במשטרה כאמצעי לקידום מעמד האישה בישראל מנקודת מבטן.
לצד חשיפת מידע חדש בנושא שורשיהם של הלכי הרוח בפיקוד כלפי
שוטרות והארתו מבעד לפרספקטיבה מגדרית, מוסיף המאמר נדבך
למחקרים ביקורתיים בנושא נשים במשטרה בתקופות מאוחרות יותר
ומבקש להחזיר לתודעה הציבורית את שמה של צפורה פל־שיק, קצינת
השוטרות הראשונה ) 1951-1948 (, שבמידה רבה נשכחה.
הראשון לקיומה של המדינה לנוכח מדיניותה של צמרת המשטרה.
ממצאי המאמר מראים כיצד להוציא שנת 1948 — אז שולבו נשים
בתפקידים שונים וניכרה נכונות להניח יסודות ליחידת שוטרות —
גייסה המשטרה נשים מתוך כורח המציאות הממוגדרת כפי שראה
אותה הפיקוד הבכיר. נוסף על המדיניות כפי שנחשפה במסמכים
הרשמיים, מוצגות במאמר עמדות של נשים בנות התקופה, פעילות
פמיניסטיות ומובילות דעה, המלמדות על פוטנציאל ההשתלבות של
נשים במשטרה כאמצעי לקידום מעמד האישה בישראל מנקודת מבטן.
לצד חשיפת מידע חדש בנושא שורשיהם של הלכי הרוח בפיקוד כלפי
שוטרות והארתו מבעד לפרספקטיבה מגדרית, מוסיף המאמר נדבך
למחקרים ביקורתיים בנושא נשים במשטרה בתקופות מאוחרות יותר
ומבקש להחזיר לתודעה הציבורית את שמה של צפורה פל־שיק, קצינת
השוטרות הראשונה ) 1951-1948 (, שבמידה רבה נשכחה.
Research Interests:
The article explores trends of change and continuity in the status of women in the Israel Police over the first decade of the State, as manifested in the declared policy of the top police command and in views expressed by women of that... more
The article explores trends of change and continuity in the status of women in the Israel Police over the first decade of the State, as manifested in the declared policy of the top police command and in views expressed by women of that time. With the exclusion of 1948, during which women filled various duties and some willingness was noticed to set up a women's police unit, the Israel Police gradually pushed its female members to the margins. In consequence, the police became less attractive to women, leaving them no room for personal advancement and blocking the general enhancement of women's status in Israel. Based on new documents that expose the roots of the Israel Police policy on women, and analyzing these documents from a gender perspective, the article joins current research of the status of women in the State of Israel. It adds another layer to research studies that investigate women's police service in later periods, and commemorates the first chief of the Israel Police women's force (1948-1951), who seems to have gone into oblivion.
Research Interests:
MORESHET Journal for the Study of the Holocaust and Antisemitism
Research Interests:
Research Interests:
This article tells the story of Miriam Novitch, a Holocaust survivor and a key figure in the Ghetto Fighters’ House in Israel, and describes her intensive work to document the Holocaust. Although Holocaust researchers generally agree that... more
This article tells the story of Miriam Novitch, a Holocaust survivor and a key figure in the Ghetto Fighters’ House in Israel, and describes her intensive work to document the Holocaust. Although Holocaust researchers generally agree that her contribution was of the utmost importance, she is rarely mentioned in public in Israel. There are several reasons for this contradiction: she represented spiritual rather than armed resistance; she worked behind the scenes; her documentary work was apolitical; and because of her unique character, she never thought her personal story was of public interest. When regarded from a gender perspective, all these reasons gain additional weight.
Research Interests:
This gender-oriented historical study analyzes the image of Hansi Brand (Budapest, 1912-Tel Aviv, 2000), a member of the Jewish Relief and Rescue Committee in Budapest during World War II. After the Nazi occupation of Hungary,... more
This gender-oriented historical study analyzes the image of Hansi Brand (Budapest, 1912-Tel Aviv, 2000), a member of the Jewish Relief and Rescue Committee in Budapest during World War II. After the Nazi occupation of Hungary, Brand--together with Rezso Kasztner and Joel Brand--took part in the negotiations with Adolf Eichmann and other Nazi officials for halting the deportation of Hungarian Jews. In the 1950s, these negotiations were at the center of a major public controversy that became known as the Kasztner Affair. Despite the central role she played in these events, Hansi Brand was marginalized in the Israeli public discourse. She was described as depending on men--her husband, Joel Brand, and her so-called lover, Kasztner. I explore the reasons for this dissonance and demonstrate that Hansi Brand's public image corresponded to and engaged with the gender roles prevailing in Israeli society and with its memory of the Holocaust. Adapted from the source document.
Research Interests:
Research Interests:
Research Interests:
Research Interests:
Every Woman Has a Name: Descriptions of Women in the Holocaust in "La-Isha", Kesher , April 2009, Issue 38, pp.46-54
Research Interests:
בשביל הזיכרון 14 (אפריל 2013) עמ' 25-18.
Research Interests:
"לאשה כגורם מעצב בזיכרון השואה בישראל: המקרה של מלכת היופי", פרייליך, מירי (עורכת), הסנה שלא אוכּל: ניצולי השואה במדינת ישראל, ישראל: קרן פרידריך אברט והמכללה האקדמית בית ברל (2011), עמ' 165-150 »La'Isha« als Mitgestalterin des... more
"לאשה כגורם מעצב בזיכרון השואה בישראל: המקרה של מלכת היופי", פרייליך, מירי (עורכת), הסנה שלא אוכּל: ניצולי השואה במדינת ישראל, ישראל: קרן פרידריך אברט והמכללה האקדמית בית ברל (2011), עמ' 165-150
»La'Isha« als Mitgestalterin des israelischen Shoah-Gedenkens:
Der Fall einer Schönheitskönigin, Herausgeberin: Miri Freilich, Der Dornbusch,
der nicht verbrannte Überlebende der Shoah in Israel, Im Auftrag der Friedrich-Ebert-Stiftung Israel und des Beit Berl Academic College (2012), 148-163
»La'Isha« als Mitgestalterin des israelischen Shoah-Gedenkens:
Der Fall einer Schönheitskönigin, Herausgeberin: Miri Freilich, Der Dornbusch,
der nicht verbrannte Überlebende der Shoah in Israel, Im Auftrag der Friedrich-Ebert-Stiftung Israel und des Beit Berl Academic College (2012), 148-163
Research Interests:
Research Interests:
Research Interests:
Research Interests:
מאמר ביקורת על ספרה של ענת הלמן, דגניה פינת הוליבוד: תרבות, צריכה ופנאי בראשית המדינה (מרכז זלמן שזר, תשפ"א)
Research Interests:
At the core of the anthology Let Me Hear Thy Voice and the Shadows Flee Away lies tension, and underlying the stories it brings together is an impossible task: that of telling the story of Jewish women during the Holocaust and, in doing... more
At the core of the anthology Let Me Hear Thy Voice and the Shadows Flee Away lies tension, and underlying the stories it brings together is an impossible task: that of telling the story of Jewish women during the Holocaust and, in doing so, depict
Research Interests:
מאמר ביקורת על הקובץ: "השמיעיני את קולך ונסו הצללים מבחר מקורות של נשים בתקופת השואה" (עורכת: בתיה דביר), ילקוט מורשת 101 (2021): 354—358
Research Interests:
Anat Granit-Hacohen, Hebrew Women Join the Forces: Jewish Women from Palestine in the British Forces During the Second World War
London–Portland: Vallentine Mitchell, 2017. 418 pp.
London–Portland: Vallentine Mitchell, 2017. 418 pp.
Research Interests:
מאמר ביקורת על ספרו של מרדכי נאור, כאלה היינו: נעורים והתבגרות בישראל של העשור הראשון, הוצאת הקיבוץ המאוחד 2017
Research Interests:
על ספרה של אנה ביקונט, אנחנו מידוובנה: הפשע וההשתקה
Research Interests:
על ספרו של איתמר לוין, קאפו באלנבי
Research Interests:
על הספר ילדי המלחמה 1944-1948: ילדים מספרים על השואה, עורך: חנן אלשטיין
Research Interests:
ספרו של שמואל ד' קאסוב, מי יכתוב את ההיסטוריה שלנו? מבט חדש על ארכיון "עונג שבת", הארכיון היהודי החשוב מגטו ורשה, הארץ מוסף ספרים
Research Interests:
על ספרה של נחמה טק, נשים וגברים בצל השואה
Research Interests:
?על ספרו של בעז כהן, הדורות הבאים – איככה יידעו
Research Interests:
על ספרן של אסתר דרור ורות לין, איך קרה ששרדת? (הוצאת הקיבוץ המאוחד), הארץ מוסף ספרים
Research Interests:
על הספר את לבדך תביני: מכתבי חנה סנש 1935—1944, הארץ מוסף ספרים
Research Interests:
על ספרו של עמוס גולדברג, טראומה בגוף ראשון: כתיבת יומנים בתקופת השואה
Research Interests:
על קובץ המאמרים מגדר בישראל (עורכים: מרגלית שילה, גדעון כץ)
Research Interests:
על ספרה של אראלה למדן, משתיקה לזעקה לדיבור: שלושה דורות של נשים בקיבוץ
Research Interests:
על קובץ המאמרים העבריות החדשות: נשים בציונות וביישוב בראי המגדר (עורכות: מרגלית שילה, רות קרק, גלית חזן-רוקם)
Research Interests:
Book Review: Paolo Bernardini and Norman Fiering (eds.), The Jews and the Expansion of Europe to the West 1450–1800, Vol.2, European Expansion and Global Interaction. New York and Oxford: Berghahn Books, 2001
Research Interests:
הארץ, דעות
Research Interests:
Research Interests:
Research Interests:
Research Interests:
מאמר על כתב העת הפמיניסטי "האשה במדינה", פורסם במוסף הארץ, 26.3.2021
Research Interests:
הארץ, דעות
Research Interests:
הארץ, 2020
Research Interests:
Research Interests:
Haaretz.com
Research Interests:
גרסה אנגלית של המאמר: אין בכנסת סולידריות נשית
Research Interests:
גרסה באנגלית של המאמר: כוחה של סולידריות בין אמהות
הארץ
הארץ
Research Interests:
הן היו בת, אם ודודה, שסיפורן נשזר בסיפור הקמת המדינה. מותן הטרגי נשכח מקורותיה. בעקבות פרופ' טשרנה רייס, עדה זלצר-רייס ורחל זלצר-רייס
Research Interests:
גרסה באנגלית של המאמר: לא קשריות אלא חלוצות הלחימה
Research Interests:
Research Interests:
8.4.2021 הרצאה במוזיאון בית הפלמ"ח
Research Interests:
הרצאה בקתדרה המקוונת של בית לוחמי הגטאות 16.4.2020
Research Interests:
הרצאת הפתיחה בכנס: נשים יהודיות עושות היסטוריה
יום שלישי ט"ו בסיון – 18 ביוני 2019
מכון שוקן למחקר היהדות
יום שלישי ט"ו בסיון – 18 ביוני 2019
מכון שוקן למחקר היהדות
Research Interests:
הרצאה ביום העיון "מגדר ישן חדש: יחסים בין המינים בעולם טכנולוגי", האוניברסיטה הפתוחה
Research Interests:
פודקאסט של היסטוריה גדולה, בקטנה מדינת ישראל בשנותיה המוקדמות היתה התגשמות חלום עבור רבים - סוף סוף מדינה ליהודים, בה יוכלו לחיות בחופש ושיוויון. לפחות אם הם גברים. בשביל נשים, הסיפור היה קצת שונה. ישבנו עם ד"ר שרון גבע לדבר על עיתוני... more
פודקאסט של היסטוריה גדולה, בקטנה
מדינת ישראל בשנותיה המוקדמות היתה התגשמות חלום עבור רבים - סוף סוף מדינה ליהודים, בה יוכלו לחיות בחופש ושיוויון. לפחות אם הם גברים. בשביל נשים, הסיפור היה קצת שונה. ישבנו עם ד"ר שרון גבע לדבר על עיתוני הנשים של תחילת המדינה, ולהבין מי הן בעצם היו, איך הן ראו את עצמן - ומה ההשלכות של זה עד היום.
מדינת ישראל בשנותיה המוקדמות היתה התגשמות חלום עבור רבים - סוף סוף מדינה ליהודים, בה יוכלו לחיות בחופש ושיוויון. לפחות אם הם גברים. בשביל נשים, הסיפור היה קצת שונה. ישבנו עם ד"ר שרון גבע לדבר על עיתוני הנשים של תחילת המדינה, ולהבין מי הן בעצם היו, איך הן ראו את עצמן - ומה ההשלכות של זה עד היום.
Research Interests:
Research Interests:
Research Interests:
אוניברסיטת תל אביב, תכנית הלימודים הכלליים והבין-תחומיים במדעי הרוח, המכון לחקר הציונות וישראל ע"ש חיים ויצמן