עמוד ראשי

ברוכים הבאים לוויקיפדיה!

הידעת הידעת?

שער הרחמים
שער הרחמים
מקובל לספור שמונה שערים, כשערי ירושלים: שער האשפות, שער ציון, שער יפו, השער החדש, שער שכם, שער הפרחים, שער האריות ושער הרחמים. שער הרחמים הוא היחיד מבין השמונה, שחסום. ישנם אנשים המצפים לפתיחתו של השער הזה, עם בואו של המשיח. אולם למעשה שער הרחמים פחות ייחודי משמקובל לחשוב. בחומה יש יותר משמונה שערים. יש בה עוד שערים חסומים, ויש בה אפילו שערים חסומים לשעבר, שכבר נפתחו. לדוגמה, ממערב לשער האשפות, בחפירות בגן העופל, התגלה שער נוסף. כיום יש כניסה רגלית דרכו לעיר העתיקה. שער זה היה חלק מן הביצור של ירושלים במאה השלוש עשרה. השער נחסם בעת בניית החומה הנוכחית ונפתח מחדש על ידי הארכאולוגים.

ציטוט יומי הציטוט היומי

וכותל מערבי, אשר הוא קיים עדיין – רצוני לומר חלק ממנו – אבניו הן אבנים גדולות מאד ועבות, לא ראיתי כגודל האבנים ההן בשום בניין קדמון, לא ברומי ולא בשאר מקומות.

רבי עובדיה מברטנורא מתאר את הכותל המערבי בשנת 1488, אגרות ארץ ישראל, עמ' 134

הטיפ היומי הטיפ היומי

נרשמת לוויקיפדיה? מצוין, שמחים לראותך! הוקצה לך ויקיפד מנוסה, שהתנדב לייעץ וללוות אותך לפי בקשתך וצרכיך. ניתן לפנות אליו מדף הבית למשתמשים חדשים.

חדשות ואקטואליה חדשות ואקטואליה

ערך מומלץ ערך מומלץ

קרב מידווי
קרב מידווי

קרב מידווייהיסטוריוגרפיה היפנית נודע הקרב בשם "מבצע מי") היה קרב ימי מכריע במערכה באסיה ובאוקיינוס השקט במלחמת העולם השנייה. בקרב זה, המהווה בעצם את נקודת המפנה העיקרית בזירת האוקיינוס השקט, במלחמת העולם השנייה, הביס הצי האמריקני, בפיקודם של האדמירלים צ'סטר נימיץ, פרנק ג'ק פלטצ'ר וריימונד ספרואנס, את הצי הקיסרי היפני, בפיקודם של האדמירלים איסורוקו יממוטו, צ'ואיצ'י נגומו ונובוטאקה קונדו, בסמוך לאטול מידוויי. הצי הקיסרי היפני לא התאושש מהמכה שספג בקרב זה.

בקרב מידוויי, בדומה להתקפה על פרל הארבור שישה חודשים לפני כן, שמו לעצמם היפנים למטרה להשמיד את כוחות הצי האמריקני באוקיינוס השקט, על מנת להקל על קידום מרחב השגשוג המשותף של מזרח אסיה רבתי. הם קיוו שתבוסה נוספת באזור תנחית מכה אנושה על המוראל האמריקני ותאלץ את האמריקנים לבקש הפסקת אש, מהלך שיבטיח שליטה יפנית באוקיינוס השקט. הצי היפני תכנן לפתות את כוח נושאות המטוסים של הצי האמריקני לחשוף את עצמו, ואז להשמידו. בנוסף, כללה תוכנית הקרב היפנית את כיבוש אטול מידוויי על מנת שישמש בסיס קדמי במערך ההגנה ההקפית שהקימה האימפריה היפנית בתגובה לפשיטה של דוליטל על טוקיו.

חיסרון משמעותי בתוכנית הקרב היפנית היה הערכה שגויה של מצבו של הצי האמריקני ושל התגובה האמריקנית. חשוב מכך, מפענחי צפנים אמריקנים הצליחו לפצח את הצופן בו השתמש הצי הקיסרי וידעו מראש את תאריך המתקפה ואת מיקומה, ובשל כך היה יכול הצי האמריקני להתכונן ולארוב לצי האויב. כל ארבע נושאות המטוסים היפניות שהשתתפו בקרב, וכן סיירת כבדה אחת, טובעו, ואילו האמריקנים איבדו נושאת מטוסים אחת ומשחתת אחת. לאחר התבוסה במידוויי והתבוסה במערכה הממושכת באיי שלמה, לא הצליחה האימפריה היפנית להחליף את אבדותיה בחומר (בעיקר נושאות מטוסים) ובלוחמים (בעיקר טייסים מיומנים) בקצב המספיק להתמודדות עם התבוסות, בעוד העוצמה התעשייתית של ארצות הברית הקלה מאוד על התאוששות הצי האמריקני באוקיינוס השקט.

תמונת היום תמונת היום

תצלום הצנחנים בכותל המערבי הוא תצלום מפורסם מאת הצלם דוד רובינגר מ-7 ביוני 1967, עת כיבוש ושחרור העיר העתיקה והכותל המערבי בידי צה"ל במלחמת ששת הימים
תצלום הצנחנים בכותל המערבי הוא תצלום מפורסם מאת הצלם דוד רובינגר מ-7 ביוני 1967, עת כיבוש ושחרור העיר העתיקה והכותל המערבי בידי צה"ל במלחמת ששת הימים
תצלום הצנחנים בכותל המערבי הוא תצלום מפורסם מאת הצלם דוד רובינגר מ-7 ביוני 1967, עת כיבוש ושחרור העיר העתיקה והכותל המערבי בידי צה"ל במלחמת ששת הימים. הצילום הפך מאז לאחד הידועים ביותר בתולדות מדינת ישראל ולאחד מסמליהם של מלחמת ששת הימים והקרב על ירושלים.

היום בהיסטוריה היום בהיסטוריה

התקדמות כוחות צה"ל בחזית הדרום במלחמת ששת הימים
התקדמות כוחות צה"ל בחזית הדרום במלחמת ששת הימים

אירועים בלוח העברי

ערך מומלץ ערך מומלץ

קרב מידווי
קרב מידווי

קרב מידווייהיסטוריוגרפיה היפנית נודע הקרב בשם "מבצע מי") היה קרב ימי מכריע במערכה באסיה ובאוקיינוס השקט במלחמת העולם השנייה. בקרב זה, המהווה בעצם את נקודת המפנה העיקרית בזירת האוקיינוס השקט, במלחמת העולם השנייה, הביס הצי האמריקני, בפיקודם של האדמירלים צ'סטר נימיץ, פרנק ג'ק פלטצ'ר וריימונד ספרואנס, את הצי הקיסרי היפני, בפיקודם של האדמירלים איסורוקו יממוטו, צ'ואיצ'י נגומו ונובוטאקה קונדו, בסמוך לאטול מידוויי. הצי הקיסרי היפני לא התאושש מהמכה שספג בקרב זה.

בקרב מידוויי, בדומה להתקפה על פרל הארבור שישה חודשים לפני כן, שמו לעצמם היפנים למטרה להשמיד את כוחות הצי האמריקני באוקיינוס השקט, על מנת להקל על קידום מרחב השגשוג המשותף של מזרח אסיה רבתי. הם קיוו שתבוסה נוספת באזור תנחית מכה אנושה על המוראל האמריקני ותאלץ את האמריקנים לבקש הפסקת אש, מהלך שיבטיח שליטה יפנית באוקיינוס השקט. הצי היפני תכנן לפתות את כוח נושאות המטוסים של הצי האמריקני לחשוף את עצמו, ואז להשמידו. בנוסף, כללה תוכנית הקרב היפנית את כיבוש אטול מידוויי על מנת שישמש בסיס קדמי במערך ההגנה ההקפית שהקימה האימפריה היפנית בתגובה לפשיטה של דוליטל על טוקיו.

חיסרון משמעותי בתוכנית הקרב היפנית היה הערכה שגויה של מצבו של הצי האמריקני ושל התגובה האמריקנית. חשוב מכך, מפענחי צפנים אמריקנים הצליחו לפצח את הצופן בו השתמש הצי הקיסרי וידעו מראש את תאריך המתקפה ואת מיקומה, ובשל כך היה יכול הצי האמריקני להתכונן ולארוב לצי האויב. כל ארבע נושאות המטוסים היפניות שהשתתפו בקרב, וכן סיירת כבדה אחת, טובעו, ואילו האמריקנים איבדו נושאת מטוסים אחת ומשחתת אחת. לאחר התבוסה במידוויי והתבוסה במערכה הממושכת באיי שלמה, לא הצליחה האימפריה היפנית להחליף את אבדותיה בחומר (בעיקר נושאות מטוסים) ובלוחמים (בעיקר טייסים מיומנים) בקצב המספיק להתמודדות עם התבוסות, בעוד העוצמה התעשייתית של ארצות הברית הקלה מאוד על התאוששות הצי האמריקני באוקיינוס השקט.

ציטוט יומי הציטוט היומי

וכותל מערבי, אשר הוא קיים עדיין – רצוני לומר חלק ממנו – אבניו הן אבנים גדולות מאד ועבות, לא ראיתי כגודל האבנים ההן בשום בניין קדמון, לא ברומי ולא בשאר מקומות.

רבי עובדיה מברטנורא מתאר את הכותל המערבי בשנת 1488, אגרות ארץ ישראל, עמ' 134

תמונת היום תמונת היום

תצלום הצנחנים בכותל המערבי הוא תצלום מפורסם מאת הצלם דוד רובינגר מ-7 ביוני 1967, עת כיבוש ושחרור העיר העתיקה והכותל המערבי בידי צה"ל במלחמת ששת הימים
תצלום הצנחנים בכותל המערבי הוא תצלום מפורסם מאת הצלם דוד רובינגר מ-7 ביוני 1967, עת כיבוש ושחרור העיר העתיקה והכותל המערבי בידי צה"ל במלחמת ששת הימים
תצלום הצנחנים בכותל המערבי הוא תצלום מפורסם מאת הצלם דוד רובינגר מ-7 ביוני 1967, עת כיבוש ושחרור העיר העתיקה והכותל המערבי בידי צה"ל במלחמת ששת הימים. הצילום הפך מאז לאחד הידועים ביותר בתולדות מדינת ישראל ולאחד מסמליהם של מלחמת ששת הימים והקרב על ירושלים.

הטיפ היומי הטיפ היומי

נרשמת לוויקיפדיה? מצוין, שמחים לראותך! הוקצה לך ויקיפד מנוסה, שהתנדב לייעץ וללוות אותך לפי בקשתך וצרכיך. ניתן לפנות אליו מדף הבית למשתמשים חדשים.

הידעת הידעת?

שער הרחמים
שער הרחמים
מקובל לספור שמונה שערים, כשערי ירושלים: שער האשפות, שער ציון, שער יפו, השער החדש, שער שכם, שער הפרחים, שער האריות ושער הרחמים. שער הרחמים הוא היחיד מבין השמונה, שחסום. ישנם אנשים המצפים לפתיחתו של השער הזה, עם בואו של המשיח. אולם למעשה שער הרחמים פחות ייחודי משמקובל לחשוב. בחומה יש יותר משמונה שערים. יש בה עוד שערים חסומים, ויש בה אפילו שערים חסומים לשעבר, שכבר נפתחו. לדוגמה, ממערב לשער האשפות, בחפירות בגן העופל, התגלה שער נוסף. כיום יש כניסה רגלית דרכו לעיר העתיקה. שער זה היה חלק מן הביצור של ירושלים במאה השלוש עשרה. השער נחסם בעת בניית החומה הנוכחית ונפתח מחדש על ידי הארכאולוגים.

היום בהיסטוריה היום בהיסטוריה

התקדמות כוחות צה"ל בחזית הדרום במלחמת ששת הימים
התקדמות כוחות צה"ל בחזית הדרום במלחמת ששת הימים

אירועים בלוח העברי

חדשות ואקטואליה חדשות ואקטואליה

מיזמי ויקימדיה נוספים:

ויקיספרמטאויקיציטוטויקימיניםויקינתוניםויקימסעויקימילוןויקימדיה ישראלטקסטויקישיתוף

Welcome to the Hebrew Wikipedia. For assistance in other languages, please see the embassy.


שפה