גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן
  1. גרור את לוגו מעריב אל סימן הבית שבסרגל הכלים בראש הדפדפן (ראה תמונה).
  2. בחר "כן" (או Yes) בתיבת הדו-שיח שמופיעה.
  3. זהו, סיימת!

סגור


הזירה הלשונית: אל תקרא לי שחור

כושי קטן פגש את שווארצע (חייה) ושאל אותו, "תגיד, אתה אפרו-אמריקני או שאתה ניגר?". "אני אשכנזי", השיב לו זה. על גניאולוגיה שלא ויתרה על גזענות

רוביק רוזנטל | 22/9/2005 19:40 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
לאחרונה עסקה התקשורת בהרחבה בגלגולי פרשת האתיופים באור יהודה. ראש העיר יצחק בוקובזה קבע שילדים אתיופים לא יתקבלו לאחד מבתי הספר בעיר, הואשם בגזענות וחזר בו. אלא שאז הגיעו התלמידים לבית הספר וגילו שההחלטה בוטלה, אך לא הגזענות, כאשר התקבלו בקריאות "כושי". גם לעובדיה יוסף אין דעה טובה על שחורי עור. בנאומו מעורר החלחלה בענייני הסופה קטרינה אמר בין היתר: "שמה יש כושים, כושים ילמדו תורה?".
שחור כקפה

דבר מוזר קרה למילה הזו, "כושי". היום היא נחשבת למילה הגזענית הבוטה והמקוממת ביותר באוצר ביטויי הגזענות בשפה. היא מכוונת כמעט אך ורק כלפי אתיופים, אך נתפשת כגזענית גם בקרב שחורי עור אחרים. דרק שארפ, שכבר כיכב בנבחרת ישראל בכדורסל, אומר רק השנה בראיון ל"עיתון תל אביב": " אני לא ישראלי אוריגינלי, עדיין אומרים לי'כושי'". " כושי" מציגה את שחורי העור כמי ששייכים לגזע נחות ופרימיטיבי ומתייחסת בעיקר ליוצאי אתיופיה. בשנים האחרונות חזרו כמה פעמים תקריות "כושי" מול אתיופים, שזכו לגינויים ואף הביאו להדחות מצה"ל, אבל לא יצאו מהמחזור.

לעומת זאת, בשנות הארבעים והחמישים, ואולי עד הגעת האתיופים, לא נחשבה "כושי" לעלבון ואפשר היה למנות אותה אפילו בין גילויי החיבה. גברים רבים כונו "כושי", חלקם מפני שהיו כהי עור וחלקם מפני שהיו ג' ינג' ים. "כושי" רימון הוא המפורסם בכושים. כושי הוא זה דורות שם מועדף לכלבים בעקבות השיר הנצחי "כושי כלב קט" של אנדה עמיר. "עליקמא הקטן", ספר ילדים אהוב ונפוץ מאוד משנות החמישים של י. גבאי, נפתח במילים הבאות: "שלום ילדים, זה עליקמא/ עליז ושמח, יודעים אתם למה? / ראשית , הוא כושון, ושנית שחרחרון/ ושלישית הוא יודע לרכוב על פילון". בתנועת הנוער שרו בהתלהבות שיר שהיה הנחשב היום גזעני להחריד:

"היה היה כושי קטן/ בארץ כושיסטאן/ הוא שתה הרבה חלב/ רצה להיות לבן! / / כושי כושי כושי/ שחור אפל/ כושי כושי כושי, שחור כל?יל/ כושי כושי כושי, הבט וראה/ הכושי שחור כקפה". אברהם שלונסקי מספר ב"עלילות מיקי מהו": " ובפתח מוקי שם בו/ לתפארת כושי סמבו". " סמבו" בסלנג האמריקני הוא כינוי גזעני בוטה כלפי כושים שמקורו בספרדית.

המקורות מעבירים מסר מבלבל בעניין זה. ארץ כוש אינה נחשבת ארץ מפגרת או נחשלת, אלא ארץ בין כל הארצות, שהיא גם שמו של הבכור בבני חם. על פי מילון התנ"ך של שטיינברג כוש פירושה במצרית "ארץ שחורי הפנים". רוב חוקרי המקרא מסכימים שארץ כוש המקראית אינה אלא אתיופיה, והאטימולוג ארנסט קליין קובע בפסקנות כי במקרא "כושי" הוא "אתיופי". אלא שפרשני המקרא אינם מקבלים את הכושים כחלק אינטגרלי ממשפחת העמים. כך נסב דיון ממושך על אותה "אישה כושית" שנשא לו משה, ורש"י קובע כי היא אישה "שהכל מודים ביופיה, כשם שהכל מודים בשחרותו של כושי", ומוסיף כי "כושית - בגימטריה יפת מראה". כלומר : שחורה היא לא. על הפסוק המפורסם בספר ירמיהו "היהפוך כושי עורו ונמר חברבורותיו" מסביר רד"ק כי "דבר טבעי הוא השחרות בכושי ואינו דבר מקרה ולא יסור ממנו לעולם, וכן החברבורות בנמר, כן הרשע לא יוכל לסור מכם כאילו הוא טבעי בכם".

אינדיאני. ואפשר גם: חייל מן הפריפריה, איש מרכז, או ערבי. צילום: איי.פי
אינדיאני. ואפשר גם: חייל מן הפריפריה, איש מרכז, או ערבי. צילום: איי.פי איי.פי

צפוף פיגמנטים

בעברית החדשה "כושי" כאמור היה כינוי חיבה, אבל השפה הגזענית השתמשה בצבע העור בדרכים שונות כדי לפגוע בבני עדות שונות. בראשן המילה "שווארצע", שחור , ביטוי עלבון אשכנזי בוטה כלפי עדות המזרח, שאפילו הורחב לעתים ל"שווארצע חייס", חיות שחורות. מאוחר יותר נשמע הביטוי שהוא מעין לשון נקייה גזענית המודעת לעצמה: "צפוף פיגמנטים". ואילו בשנת93' טען משה שחל כלפי שולמית אלוני כי היא מטיחה בו האשמות שונות "רק מפני שהוא שזוף".

לפני כמה שנים פרץ לאוצר הגזענות הישראלי "נאום המוקה" המביש של פיני גרשון. בשנים האחרונות היעד המרכזי לביטויי גזענות הוא ממשיכי השושלות של ההגמוניה האשכנזית, ו"אשכנזי" הפך לביטוי גנאי נפוץ. גם למגמה הזו יש גרסה צבעונית, ומי שנחשבים אשכנזים מכונים בהזדמנויות שונות "לבנים", " ורודים" וגם "צהובים".

רוב הכינויים הגזעניים, יש לומר, אינם מתייחסים לצבע העור אלא לסטראוטיפים (מרוקו סכין, יקה פוץ, אוכלי כלבים), לדרך הדיבור (ווזווז, צ'חצ'ח, איגן מיגן), לשמות פרטיים אופייניים (אחמד, בוריס) ועוד. כינוי גזעני ייחודי הוא "אינדיאנים", שאומץ מאז ומתמיד לסקציית הנחשלים והמתלהמים. כך נקראו חיילים מן הפריפריה בידי הצפונבונים של פעם, וכך נקראו אנשי מרכז הליכוד על יד עמרי שרון בימינו אלה ממש. בעגה המשטרתית "אינדיאנים" הם ערבים.

אז איך נקרא מעתה לשחור עור? Nigger, המקבילה האמריקנית לכושי, נחשבת על פי מילון וובסטר לביטוי הגזעני הבוטה ביותר בסלנג האמריקני. היא נגזרה מהמילה הספרדית Negro, שחור . בארצות הברית הוצא "ניגר" מהמחזור, והכינוי הצבעוני האחר Black זכה לריהביליטציה חלקית, כש"אפרו אמריקני" הוא הביטוי המועדף. ניגר חזר בדלת האחורית כאשר הפך כינוי חיבה עוקצני בין חברי הקהילה האפרו-אמריקנית, ולאחרונה הוא נשמע גם בסלנג הישראלי כמעין כינוי חיבה מתגרה. את האתיופים, מכל מקום, החלופה הישראלית ל"ניגר", דהיינו , כושי, ממש לא מצחיקה.

משפט צבאי 1

רות, קיבלתי
תגובות רבות הגיעו ל"כבד יש רק בפיתה" (2.9.05) שעסק במשפטי חיילים. שני מקיבוץ גבת כותבת: "בשפת הקשר יש לומר'רות' כתשובה למה שאומרים או מוסרים לך, המהדרין יגידו,'רות, קיבלתי'. החי "רניקים היו מוסרים הודעה בקשר, וכשאחת הבנות בתחנה היתה אומרת,'רות, קיבלתי', החכמולוג היה עונה:'מזל, כבר התחלתי לדאוג'".

עומרי יעקובסון נזכר בעקבות "ריח של בקו"ם" בביטוי "ריח של טכני", שהיה שגור במערך הטכני של חיל האוויר. החיילים הוכשרו במכללה הטכנית של חיל האוויר בחיפה, מקום הנמצא מטרים ספורים ליד מפעלי הזיקוק של מפרץ חיפה. עקב הפיח השורר שם הומצאו גם הביטויים "אוויר נמל צלול כפיח", " הוא עוד מסריח מהטכני", וכמובן , "אין כמו מטר חומצתי ראשון של החורף".

משפט צבאי 2

למנאייק: הו המתעללים  
הביטוי "למנאייק" ותאומו הסיאמי "יא מנאייק" הנקשרים לזמן שנותר לסיום השירות זכו לפרשנויות רבות ואף סותרות.

שחר גאל-אל כותב: "הביטוי'עוד שלושה חודשים למנאייק' אינו מתייחס אל המנאייק האורב לחייל ביום שחרורו, אלא למנאייק הרודה בו בהווה. הכינוי הגיע משפת העבריינים, וכל עבריין שמכבד את עצמו יאמר בראותו ניידת משטרה: "טפו, הגיעו המנאייקים". מוסיף רונן מערד: "הביטוי הומצא למיטב זיכרוני בכלא הצבאי,כלומר: עוד מעט נשתחרר ואז ננקום במלשן או בסוהר שמתעמר בנו. משם, כרגיל, זה התגלגל לשאר הצבא". הגולש אוהד בית"ר מתנבא באותה רוח: "הקריאה'עוד שנה למנאייק' מתייחסת למפקדים, למערכת. כלומר, יש להם עוד שנה להתעלל בנו".

פלג מקיבוץ שריד סבור אחרת: "המילה מנאייק בביטויים המדוברים מתארת את החייל, ולא קבוצת אנשים האורבים לו ביום שחרורו. חיילים משתמשים במילה זו מתוך לעג לחייל האומלל בתחילת השירות או מתוך קנאה במי שעומד להשתחרר בקרוב". ראובן מרחב כותב: "הכוונה במשפט הצה"לי'עוד חודשיים, יא מנאייק' היא להשמיע מעין קריאת עידוד האומרת,'הוי המזוינים, נותרו רק חודשיים לסבלותיכם'".

משפט צבאי 3

למנאייק: הו החרמנים
גד שושני כותב: "בביטוי'יא מנאייק' נתקלתי בבסיס חיל הקשר בה"ד 7 ב-66'. חברי מקורס האלחוט למדו לשדר "עוד שבועיים יא מנאייק" במורס, שפירושו בתרגום עכשווי:'עוד שבועיים הסיום, הו חבורת חרמנים'. באותה תקופה יצאנו הביתה אחת לשלושה שבועות, וקורס אלחוט היה ארוך ביותר (כשלושה חודשים). הקריאה הנואשת לעדת החרמנים מסתדרת עם היות'מנאייכ' צורת הרבים הערבית של'מנייכ', שהתגלגלה לעברית הבלתי ישירה של שנות השישים כשם פחות בוטה ל'חרמן'".
ולסיום שני תיקונים: 1. כתובתו של האתר: "מילואימניק". 2. שובר השיניים "moses supposes" ( " הזירה הלשונית" 16.9) נשמע לראשונה בסרטו של ג' ין קלי: "שיר אשיר בגשם ".

עדכון אחרון : 23/9/2005 10:50
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

nrgטורסדילים ונופשונים

nrg shops מבצעי היום

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

רוביק רוזנטל

צילום: נועם וינד

מתמודד אובססיבי בזירה הלשונית. חובק 15 ספרים, מילון סלנג מקיף, כתב עת, פרס סוקולוב, חמישה בנים ומכונית

לכל הטורים של רוביק רוזנטל
לאייטמים קודמים לאייטמים נוספים
  • פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים