| חיילים אלמונים אברהם שטרן (יאיר) ירושלים, תרצ"ב חיילים אלמונים הננו, בלי מדים,
וסביבנו אימה וצלמות.
כולנו גויסנו לכל החיים:
משורה משחרר רק המוות.
בימים אדומים של פרעות ודמים,
בלילות השחורים של יאוש,
בערים בכפרים את דגלנו נרים
ועליו: הגנה וכיבוש.
לא גויסנו בשוט כהמון עבדים
כדי לשפוך בנכר את דמנו.
רצוננו: להיו לעולם בני חורין,
חלומנו: למות בעד ארצנו.
בימים אדומים...
ובכל עברים רבבות מכשולים
שם גורל אכזרי על דרכנו -
אך אויבים, מרגלים ובתי-אסורים
לא יוכלו לעצור בעדנו.
בימים אדומים...
ואם אנחנו ניפול ברחובות, בבתים
יקברונו בלילה בלאט,
במקומנו יבואו אלפי אחרים
ללחום ולכבוש עדי עד.
בימים אדומים...
בדמעת אמהות שכולות מבנים
ובדם תנוקות טהורים
כבמלט נדביק הגופות ללבנים
ובנין המולדת נקים.
בימים אדומים...
|
השיר "חיילים אלמונים" הוא מבין שיריו הראשונים של יאיר.
השיר התפרסם ב"המצודה", בטאון הארגון "הגנה לאומית" (לימים- אצ"ל), אשר יאיר היה בין עורכיו. השיר היה להמנון האצ"ל מראשיתו ועד לקיץ 1940, אז התפלגה ממנו לח"י. חיילים אלמונים הוא מהמוכרים והמרגשים בשיריו. יאיר הוא גם שחיבר את מנגינתו עם חברתו (שנישאה לו), רוני. השיר מהלל את הקרב, הניצחון בו, ואת נכונות ההקרבה הבלתי מתפשרת למען האומה. 
|
