פרנק גפני
פרנק גפני (באנגלית: Frank J. Gaffney, Jr, נולד ב-5 באפריל 1953) הוא שדרן רדיו, עיתונאי ופובליציסט אמריקאי נאו-קונסרבטיבי. בעל טור קבוע בוושינגטון טיימס, אמריקן ספקטייטור אונליין, וג'ואיש וורלד רוויו, המרבה לכתוב גם לעיתונים ופרסומים אינטרנטיים אחרים, בנוגע למדיניות חוץ וביטחון. אחד מעורכי "נשיונל רוויו אונליין". מייסד "המרכז למדיניות ביטחון" בוושינגטון, ומכהן עד היום כנשיאו. היה סגן עוזר שר ההגנה האמריקאי ולאחר מכן עוזר שר ההגנה לענייני מדיניות ביטחון בינלאומית בתקופת רונלד רייגן.
 |
|
| פרנק גפני | |
| לידה | 5 באפריל 1953 (בן 71) פיטסבורג, ארצות הברית  |
|---|---|
| מדינה |  ארצות הברית |
| השכלה |
|
| מעסיק | וושינגטון טיימס |
| קישורים חיצוניים | |
| פייסבוק | FrankGaffney4 |
| טוויטר | frankgaffney |
  |
|
ביוגרפיה עריכה
גפני נולד למשפחה נוצרית קתולית ב-1953 בפיטסבורג, פנסילבניה, ארצות הברית. ב-1975 סיים לימודי תואר ראשון במדעים (BSc) באוניברסיטת ג'ורג'טאון ולאחר מכן עשה תואר שני - MA באוניברסיטת ג'ונס הופקינס, ביחסים בינלאומיים. בשנות השבעים המאוחרות היה עוזרו לענייני חוץ וביטחון של הסנטור הדמוקרטי ממדינת וושינגטון הנרי ג'קסון, מראשוני הדמוקרטים הנאו-קונסרבטיבים. לאחר מכן החליף צד מבחינה פוליטית - מפלגתית ובפברואר 1981, לאחר הניצחון הרפובליקני בבחירות לסנאט ולנשיאות ארצות הברית מונה יועץ לוועדת השירותים המזוינים של הסנאט. כשנתיים וחצי אחר כך, באוגוסט 1983 מונה לסגן עוזר שר ההגנה האמריקאי לענייני הכוחות הגרעיניים ומדיניות בקרת הנשק בממשל הנשיא רייגן, תחת עוזר שר ההגנה ריצ'רד פרל ומילא תפקיד זה במשך כארבע שנים. באפריל 1987 מונה לעוזר שר ההגנה קספר ויינברגר לענייני מדיניות ביטחון בינלאומית, במקום ריצ'רד פרל ובכך היה למספר 2 במשרד ההגנה האמריקאי. עם זאת, הוא הספיק לכהן בתפקיד זה כחצי שנה בלבד, ממאי, עת נכנס לתפקידו במקום פרל ועד נובמבר 1987, עת נאלץ לעוזבו עקב התפטרותו של קספר ויינברגר והעדר אישור למינויו על ידי הסנאט, שבאו על רקע פרשת איראן-קונטראס.
ב-1988, סמוך לעזיבתו את משרד ההגנה, הקים גפני את "המרכז למדיניות ביטחון" בוושינגטון (CSP), ומשמש כנשיאו. מדובר במכון מחקר ללא כוונת רווח ובלא השתייכות מפלגתית, אולם למרבית החוקרים בו דעות נאו-קונסרבטיביות או שמרניות וכך גם מרבית התורמים לפעילותו, והוא מקדם אידאולוגיית ימין רדיקלי אנטי-מוסלמית.
ב-2016 נקב הסנאטור הרפובליקאי טד קרוז, שהתמודד בבחירות המקדימות לנשיאות ארצות הברית, בשמו של גפני כאחד מיועציו לענייני ביטחון לאומי. הבחירה בגפני, הידוע כמי שמחזיק בעמדות אנטי-מוסלמיות, עוררה ביקורת רבה בארצות הברית[1].
כתיבתו עריכה
גפני כתב וכותב מאמרים רבים בתחומי חוץ וביטחון, עבור עיתונים אמריקאים רבים, לרבות וול סטריט ג'ורנל, וושינגטון פוסט, הניו יורק טיימס, USA Today, ניוזדיי, ניו ריפבליק, כריסצ'ן סיינס מוניטור, לוס אנג'לס טיימס, קומנטרי, נשיונל רוויו, ועוד. בענייני חוץ שונים דעותיו ניציות, אנטי אסלאם רדיקלי ופרו ישראליות. בין השאר הוא תמך למשל בפלישה לעיראק ב-2003 והיה בצד הרוב, הרפובליקני בעיקרו, שהמשיך להצדיק אותה גם כשהקונצנזוס האמריקאי לגביה התפוגג. הוא התנגד לברק אובמה עוד בתחילת מירוצו של האחרון לנשיאות ב-2008 והיה בין הראשונים שהעלו את השאלה אם אובמה הוא יליד ארצות הברית וזכאי לפיכך לרוץ לנשיאותה, אם לאו. עד היום הוא טוען שאובמה פרו אסלאמיסטים ואולי אף מוסלמי בסתר בעצמו[2].
גפני הוא המחבר הראשי של הספר War Footing: Ten Steps America Must Take to Prevail in the War for the Free World, שיצא לאור ב-2005 בהוצאת מכון הצי האמריקאי (ההקדמה לספר נכתבה על ידי ג'יימס וולסי, ראש ה-CIA לשעבר). כמו כן, הוא המו"ל, כמו גם אחד המחברים של הספר Shariah: The Threat To America: An Exercise In Competitive Analysis, Report of Team B II, שיצא לאור בהוצאת CSP ב-2010 (גם ההקדמה לספר זה נכתבה על ידי וולסי). הספר טוען שהג'יהאד האסלמי מתגנב לתוך אמריקה וכי מרבית המסגדים, כמו גם מרבית ארגוני הצדקה המוסלמים בארצות הברית הם איסלמיסטים רדיקליים.
טענותיו של גפני הוגדרו לעיתים כתאוריות קונספירציה אנטי-איסלאמיות וחסרות שחר. בין השאר, גפני טען שהאזור האסור בטיסה מעל שמי לוב נקבע על מנת להכין את הקרקע לפלישה לישראל, שהלוגו של הסוכנות האמריקאית להגנה מטילים כולל את סמל הכוכב והסהר האיסלאמי, שסדאם חוסיין היה מעורב בפיגוע באוקלהומה סיטי ב-1995, ושהנשיא ברק אובמה נולד בקניה, אינו אזרח אמריקאי והוא מוסלמי[3][4][5][6].
מאמרים בעברית עריכה
מפיק, שדרן ופרשן עריכה
בנוסף לכתיבתו הענפה, גפני גם היה המפיק של סרט הטלוויזיה הדוקומנטרי "Islam vs Islamists", שהוקרן בארצות הברית ב-2007, בחלק מהתחנות של רשת PBS, תוך מחלוקת עזה והחרמתו על ידי חלקן האחר של תחנות הרשת.
כמו כן, גפני משמש כמארח בתוכנית רדיו יומית כלל ארצית הקרויה The Frank Gaffney Show, במסגרת "הרדיו להבטחת החירות"[9] ומופיע לעיתים קרובות בתוכניות רדיו אחרות, כמו גם ברשתות טלוויזיה שונות (MSNbc, פוקס, CNN ,PBS ועוד), כפרשן פוליטי וביטחוני.
יחסו למחלוקות ההתנתקות / התכנסות בישראל עריכה
על פי "הארץ", המצטט את הניו יורק טיימס, המצטט מצידו תכתובות אמריקאיות סודיות, גפני הפעיל ב-2006 את השפעתו על דונלד רמספלד שר ההגנה בממשל ג'ורג' בוש (הבן), כדי שהנשיא האמריקאי יתנגד לתוכנית "ההתכנסות", שאהוד אולמרט ראש ממשלת ישראל תכנן אותה עת לבצע, כהמשך לתוכנית ההתנתקות אותה ביצע קודמו אריאל שרון, שנה אחת קודם לכן. זמן קצר אחר כך פרצה מלחמת לבנון השנייה וטרפה את קלפי "ההתכנסות" בלי שהממשל האמריקאי התערב בסופו של דבר[10].
פעיל אנטי מוסלמי עריכה
בפברואר 2009 מימנו החברה הבינלאומית לחופש העיתונות, בראשותו של הפעיל הדני לארס הדהגור, והמרכז למדיניות ביטחון - CSP של פרנק גפני, יחד עם ציר הקונגרס הרפובליקני מאריזונה ג'ון קיל הקרנה מיוחדת בקונגרס האמריקאי ל"סרט הקוראן" פתנה, של חירט וילדרס מנהיג הימין האנטי מוסלמי והפרו ישראלי של הולנד[11]. הסרט, כמו גם הקרנתו בקונגרס, עוררו מחלוקת עזה.
גפני הוא מראשי הדוברים בארצות הברית כיום, כנגד כל ניסיון לנרמל היבטים איסלמיים שונים ברחבי המדינה. הוא היה למשל מראשי המתנגדים ליצירת מערכת בנקאית אמריקאית שתפעל ברוח השריעה: "התרת פעילות בנקאית זו היא אור ירוק למערכת מרדנית התומכת בג'יהאד. מי שמבין את משמעות השריעה לעומקה יגלה שזו מערכת איומה ונוראה, שלא הייתם רוצים שתחדור לתוככי החברה שלנו"[12]. ולאחרונה הוא התנגד להפיכתו של קולג' בברקלי קליפורניה, לאוניברסיטה הראשונה בארצות הברית שתעניק תואר אקדמי בלימודי השריעה[13].
תאוריות קונספירציה עריכה
גפני תמך והפיץ תיאוריות קונספירציה רבות. כבר בתחילת הקריירה שלו טען שקידומו במשרד ההגנה האמריקאי נבלם במכוון על ידי סוכנים סובייטיים בממשל רייגן[14].
על פי הליגה נגד השמצה, גפני פרסם מספר תאוריות קונספירציה אנטי-מוסלמיות לאורך השנים, ויש לו השפעה משמעותית בקרב גורמי תקשורת. לפי ה-SPLC, גפני טוען שהאחים המוסלמים מקדמים תוכנית סודית שמטרתה להרוס את הציוויליזציה בארצות הברית.
בשנת 2011 התגלעו מחלוקות בין גפני לבין האיגוד השמרני האמריקאי. ראש האיגוד מנע מגפני להשתתף בכנס מרכזי, ואמר: "גפני הפך לאובססיבי באופן אישי ומייגע באמונתו המוזרה לפיה כל מי שלא מסכים איתו כל הזמן בכל נושא או לא מתייחס אליו בכבוד שהוא מאמין שהוא ראוי לו, חייב להיות נבער וחסר מודעות לסכנות העומדות בפנינו, או, במקרים קיצוניים, חפרפרת של אויבי האומה". לאחר מספר שנים הושב גפני לכנסי האיגוד.
במאמרים אודות גפני ב-The Intercept, סלייט, MSNBC, ריזן, וושינגטון פוסט ומקורות נוספים, הוא תואר כתומך בתאוריות קונספירציה שאינן מקובלות על מרבית הציבור[15]. בין תיאוריות הקונספירציה שגפני קידם נמנות:[16]
- הוא טען שנשיא עיראק סדאם חוסיין היה מעורב בפיגוע במגדלי התאומים (1993) ובפיגוע באוקלהומה סיטי.
- הוא האשים את גרובר נורקוויסט, פעיל במפלגה הרפובליקנית, בקשרים עם האחים המוסלמים.
- הוא האשים את הומה אבדין, יועצת של הילרי קלינטון, שהיא סוכנת חשאית של האחים המוסלמים.
- הוא האשים את ברק אובמה, דייוויד פטראוס וחבר הקונגרס קית' אליסון בתמיכה בשריעה ובשיתוף פעולה עם האחים המוסלמים.
- טען שיוזמת "אחריות להגן" נועדה לאפשר פלישה צבאית אמריקאית לישראל.
- טען שאויביה המוסלמים של ארצות הברית מסתתרים מאחורי ארגוני זכויות אדם, וכי "המוסלמים הם כמו טרמיטים, מחריבים את יסודות המבנה של החברה האזרחית ומוסדות אחרים, במטרה ליצור תנאים שבהם הג'יהאד יצליח".
- טען שקיים חשש לפצצה אלקטרומגנטית גרעינית איראנית שתתפוצץ באטמוספירה, תפיל את רשת החשמל של ארצות הברית ותהרוג עשרות מיליוני אמריקאים.
פרסים שקיבל עריכה
גפני קיבל בגין כתיבתו ופעילותו מספר רב של פרסים מגורמים שונים, בהם:
- פרס בגין שרות ציבורי ראוי לציון מטעם משרד ההגנה האמריקאי - 1987
- פרס מועצת התעשייה והמסחר האמריקאית בגין הגנה על האינטרס הציבורי - 1994
- פרס ליגת הצי האמריקאי בגין הישגים ספרותיים - 1999
- פרס לואיס ברנדייס מטעם ארגון ציוני אמריקה - 2003.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
-
פרנק גפני, ברשת החברתית פייסבוק -
פרנק גפני, ברשת החברתית אקס (טוויטר) -
פרנק גפני, ברשת החברתית Goodreads - על פרנק גפני וסרטו "אסלאם למול אסלאמיסטים", באתר Q&A
- על פרנק גפני, באתר CSP
- על פרנק גפני, מרצה ב"כנס הרצליה" החמישי - דצמבר 2004, באתר "כנס הרצליה"
הערות שוליים עריכה
- ^ Allen Rappeport, "Ted Cruz Faulted for Adviser With Anti-Islam Views", New York Times, March 17 2016.
- ^ [1] GAFFNEY: America’s first Muslim president, בוושינגטון טיימס, 9 ביוני 2009
- ^ Haaretz, "4 Conspiracy Theories Promoted by Frank Gaffney, Ted Cruz's New Adviser", March 17, 2016.
- ^ Philip Bump, "Meet Frank Gaffney, the anti-Muslim gadfly who produced Donald Trump’s anti-Muslim poll", The Washington Post, December 8, 2015.
- ^ Southern Poverty Law Center, "Frank Gaffney Jr.".
- ^ Robert Mackey, "Behind Jeers for Clinton in Egypt, a Conspiracy Theory With U.S. Roots", New York Times, July 16, 2012.
- ^ באתר קיוונים
- ^ תמצית מתורגמת באתר "המרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה"
- ^ אתר התוכנית של פרנק גפני
- ^ אמיר אורן, הניצחון הגדול, באתר הארץ, 15 בספטמבר 2008
- ^ ynet, 24 בפברואר 2009
- ^ "מעריבnrg", 28 בנובמבר 2008
- ^ "מעריבnrg", 15 בפברואר 2011
- ^ David Keene, When conspiracy nuts do real damage, באתר וושינגטון טיימס, 17 באפריל 2016 (באנגלית).
- ^ Meet Donald Trump's Islamophobia Expert, באתר Foreign Policy, 8 בדצמבר 2015 (באנגלית) .
- ^ Ted Cruz Defends Adviser Who Called Obama America's "First Muslim President", באתר הפינגטון פוסט, 21 במרץ 2016 (באנגלית) .