פולמוס רמח"ל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מ ←‏הפולמוס השני (תצ"ה): תודה וקרדיט ל אנשיל | 𐤀𐤍𐤔𐤉𐤋 🎺https://twitter.com/RIISYI/status/1765499364443611586
שורה 172:
בסוף תשרי תצ"ה שהה רמח"ל בוונציה כחלק מההכנות למסעו לאמסטרדם, שם היה אמור להצטרף לאחיו ולסייע בעסק המשפחתי, בזמן שהותו באמסטרדם הגיע מלשין [[אנונימיות|אנונימי]] המכונה שלום בן כל חוזה{{הערה|על פי {{תנ"ך|נחמיה|ג|טו}}}}{{ביאור|ישנן כמה השערות מיהו אותו שלום בן כל חוזה, ממכתבו של רמח"ל{{הערה|{{היברובוקס|[[שמעון גינצבורג]]|ר' משה חיים לוצאטו ובני דורו, אֹסף אגרות ותעודות|46820|עמ' רמח|עמוד דיגיטלי=44|כרך=ב}}}} משמע שמי שהסית את רבני ונציה נגד רמח"ל הוא יעקב בליליוס, גינצבורג משער{{הערה|{{היברובוקס|[[שמעון גינצבורג]]|ר' משה חיים לוצאטו ובני דורו, אֹסף אגרות ותעודות|46820|עמ' תכו|עמוד דיגיטלי=222|כרך=ב}}}} שהכוונה לאדם בשם קאלימני ו[[מאיר בניהו]] מוכיח{{הערה|{{JSTOR|[[מאיר בניהו]]|שבועת רמח"ל לחדול מלחבר ספרים על-פי 'מגיד', מהותה ותוצאותיה|23555804|ציון|שנה מב חוברות א/ב עמוד 31}}}} שמדובר בשלמה זלמן מלבוב, מגדולי יריבי רמח"ל בוונציה.}} לרבני ונציה וטען שרמח"ל מתכוון לנסוע לאמסטרדם כדי להדפיס שם ספר ולעבור על תנאי השבועה שנשבע בפאדובה בשנת ת"ץ, בעקבות ההלשנה שלחו רבני ונציה לרמח"ל משלחת שכללה את הרבנים יעקב בליליוס, משה מנחם מררי וגבריאל פדובני, הללו הזהירו אותו לא להדפיס דבר והוא ענה להם שהוא כלל לא נוסע למטרת הדפסה וסיבת נסיעתו לאמסטרדם היא עסקית בלבד, אמנם ייתכן שידפיס שם חיבור שכבר הורשה עליו מרבו הרב באסאן, רבני המשלחת דרשו מרמח"ל לחתום על שבועה חדשה שתגביל אותו מלהדפיס ספרים בלי רשות מרבני ונציה ורמח"ל ענה להם שהוא מפדובה ולא מוונציה ואינו כפוף להם, ושאם ברצונם לחייב אותו בשבועה נוספת שיפנו לרבו.
 
רבני ונציה גבו מספר עדויות מהשלוחים לרמח"ל, וציוו שכל מי שיש לו פרטים על רמח"ל מחויב לספר לבית הדין{{הערה|{{היברובוקס|[[שמעון גינצבורג]]|ר' משה חיים לוצאטו ובני דורו, אֹסף אגרות ותעודות|46820|עמ' רסא|עמוד דיגיטלי=57}}}}, בית הדין קיבל את עדויותיהם של יעקב בליליוס, על כך שרמח"ל הכחיש בתוקף שכתב ספר כעין [[ספר תהילים]], ושבחיפוש בארון הספרים שלו נמצא הספר, וכן נמצאו בארונו כתב יד מלא [[השבעה (מאגיה)|השבעות]] ל[[ סמאל|ס"מ]] וכלי משחית הנצרכים להשבעות, ובהם: מראה עם מסגרת שחורה, וסכין עם [[קת]] שחורה ונר שעוה שחור. הרב שלמה זלמן מלבוב העיד שיש בידו מכתבים בהם מוכח שרמח"ל מסר מכתביו לתלמידיו אחרי השבועה בפדובה, ולאחר מספר ימים הציג את המכתבים המקוריים. הרב משה מנחם מררי העיד שאמנם לא ראה את הדף ובו ההשבעות לס"מ אך ראה את המראה והסכין והעיד שרמח"ל הסביר שהוא משתמש בהם כדי להתגלח. בתוספת אנונימית לגביית העדות, מספר הכותב כי עדותו של הרב מררי הוכחשה על ידו וכי הדברים נכתבו בשמו ללא ידיעתו{{הערה|{{היברובוקס|[[שמעון גינצבורג]]|ר' משה חיים לוצאטו ובני דורו, אֹסף אגרות ותעודות|46820|עמ' רסח|עמוד דיגיטלי=61}}}}.
 
רבני ונציה כתבו לרב חגיז וביקשו את עזרתו להחרים את רמח"ל{{הערה|{{היברובוקס|[[שמעון גינצבורג]]|ר' משה חיים לוצאטו ובני דורו, אֹסף אגרות ותעודות|46820|עמ' רסו|עמוד דיגיטלי=62}}}}, ושבועיים לאחר מכן בח' בכסלו שלחו אגרת סיבובית בה הם מחרימים את רמח"ל ואת כתביו{{הערה|שם=אגרת קד}}.