אם אתם עוסקים בכתיבת שאלות טריוויה מדעיות, כדאי להימנע מהשאלה "לאיזה כוכב לכת במערכת השמש יש הכי הרבה ירחים?". לא בגלל שהיא לא מעניינת, אלא מפני שהתשובה הנכונה משתנה כל הזמן. תקציר הפרקים הקודמים: ב-2018 זינק צדק לצמרת עם גילויים שהעלו את מספר ירחיו המוכרים ל-79. שנה לאחר מכן כבש שבתאי את ראש הטבלה לאחר שממצאים חדשים העלו שיש לו לפחות 82 ירחים. בפברואר 2023 צדק חזר למקום הראשון, בעקבות זיהוי של ירחים נוספים החגים סביבו, שהעלה את מספר ירחיו הכולל ל-92 (מאז נוספו עוד שלושה). כעת כוכב הלכת שבתאי שוב כובש את צמרת הדירוג, עם גילוי של 62 ירחים חדשים לנו (אחרי שבין לבין התגלה עוד ירח), ובסך הכל זינק מספר הירחים המוכרים שלו ל-145.
5 צפייה בגלריה
טיטאן ועוד 144. בינתיים. הירח הגדול של שבתאי על רקע כוכב הלכת וטבעותיו בצילום של החללית קסיני
( מקור: NASA/JPL-Caltech/Space Science Institute)
הירחים שהתגלו הם כולם גופים קטנים, שקוטרם לא עולה על שלושה קילומטרים, ואינם בעלי צורה כדורית. הם גם רחוקים מאוד מכוכב הלכת עצמו, ונמצאים בטווח שבין 10 ל-30 מיליון קילומטרים ממנו, הרבה יותר רחוק מהירחים הגדולים והמוכרים היטב. הם התגלו בתצפיות של שתי קבוצות מחקר שהשתמשו בטלסקופים קרקעיים גדולים בהוואי, אחת בהובלת סקוט שפרד (Sheppard) ממכון קרנגי בוושינגטון, ואחת בהובלת אדוארד אשטון (Ashton) מהאקדמיה הסינית בטייוואן. אחת הסיבות לגילוי ירחים כה רבים היא "ההגדרה הפשוטה של ירח, שהוא עצם המקיף כוכב לכת", אמר שפרד לעיתון ניו יורק טיימס. על פי ההגדרה הזו אין שום חשיבות לגודלו של העצם.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע: על ראש הקירח בוערת השמש? העדינות והרעל של אגוז המוסקט איך מבטיחים שרק תא זרע אחד יפרה ביצית?
החוקרים מעריכים כי רבים מהירחים האלה הם למעשה שרידים של ירחים גדולים יותר שהקיפו בעבר את שבתאי, והתנפצו לרסיסים בהתנגשויות עם אסטרואידים, שביטים, וירחים אחרים. "ייתכן שאותם ירחים מקוריים נוצרו בשלבים מוקדמים מאוד של מערכת השמש, במאות מיליוני השנים הראשונות להיווצרותה, אמר אשטון, ושפרד הוסיף כי "הם עשויים להיות השרידים האחרונים של החומר שממנו נוצרו כוכבי הלכת הענקיים, וסביר להניח שהם עשירים מאוד בקרח". מחקר מעמיק שלהם יכול לשפוך אור חדש על היווצרותם של כוכבי לכת אלה ועל סביבתם הקדומה.
מסע הפרידה של קאסיני, שחקרה את שבתאי
(הדמיה: נאס"א)
גם אם צדק וחוקריו לא אמרו את המילה האחרונה בנוגע למספר הירחים שלו, הממצאים החדשים מציבים את שבתאי הרחק מעליו בטבלה, והחוקרים מעריכים שהפער עשוי עוד לגדול. נראה שלשבתאי יש הרבה יותר ירחים קטנים ומרוחקים, "אולי אפילו אלפים", העריך אשטון. עכשיו ינסו החוקרים להבין את הסיבות להבדל הזה.
יש לך מים בחגורה
ממצאים חדשים של טלסקופ החלל ג'יימס ווב מצביעים על נוכחות של מים בשביט השוכן בחגורת האסטרואידים, בין המסלולים של מאדים ושל צדק. התגלית מחזקת את הסברה כי שביטים כאלה היו עשויים להיות מקור המים בכדור הארץ.
החוקרים בחנו בעזרת הספקטרומטרים של טלסקופ החלל את הרכב ענן הגזים סביב השביט 238P/Read ובמאמר בכתב העת nature הם מדווחים כי הענן הזה אכן מכיל אדי מים, ככל הנראה שריד של מים ממערכת השמש הצעירה. ההשערה המקובלת היא ששביטים נוצרו באזורים הקפואים בשולי מערכת השמש, ועד לאחרונה סברו כי הם אינם יכולים להתקיים זמן רב במסלול קרוב לשמש, משום שהקרח שלהם יתאדה, או ליתר דיוק ימריא. "ראינו בעבר עצמים בעלי מאפיינים של שביטים בחגורת האאסטרואידים, אבל רק בעזרת נתוני הספקטורמטריה המדויקים של טלסקופ וב אנו יכולים לומר שזה בהחלט קרח ממים", הסביר ראש צוות המחקר, מייקל קלי (Kelley) מאוניברסיטת מרילנד. "עם התצפיות האלה אנו מראים שמים מראשית ימי מערכת השמש יכולים להשתמר בחגורת האסטרואידים".
שירותי תיקונים בחלל
סוכנות החלל של איטליה העניקה 256 מיליון דולר לקבוצת חברות המתעתדת לפתח משימות רובוטיות לתיקון ותדלוק של לוויינים במסלול נמוך סביב כדור הארץ, כדי להאריך את משך תפקודם. משימת הדגמה ראשונה מתוכננת לשנת 2026, אך טרם פורסמו פרטים אודותיה. התאגיד האיטלקי צרפתי תאלס-אלניה (Thales Alenia Space), הודיע כי חללית השירות תהיה מצוידת בזרוע רובוטית לתפיסת לוויין המטרה, ותבחן בין השאר יכולות תדלוק בחלל, תיקון של רכיבים פגומים או החלפתם, שינוי מסלול של הלוויין או הכוונתו למסלול שיוביל לשריפתו באטמוספרה.
קבוצת הפיתוח כוללת גם כמה מכוני מחקר לאומיים באיטליה, ואת חברות החלל טלספציו (Telespazio), אביו (Avio) ודי אורביט (D-Orbit). "שיתוף הפעולה יניב סינרגיות שיבטיחו את איתנותו של תחום החלל גם בעתיד, אמר סגן נשיא תאלס-אלניה, מסימו קומפריני (Comparini). "במקביל אנו מפתחים טכנולוגיות איטלקיות שיחזקו את צמיחתה של תעשיית החלל במדינה".
משימת תיקון בחלל שאפתנית לא פחות היא תוכנית של חיל החלל האמריקאי להקים לתחייה את טלסקופ החלל "ספיצר" (Spitzer), שסיים את פעילותו לפני כשלוש שנים, אחרי 16 שנים של עבודה מוצלחת בתצפיות בקרינה תת-אדומה. חברת ההזנק ריאה (Rhea) קיבלה מהחיל מענק של כ-250 אלף דולר לבדיקה ראשונית של היתכנות הרעיון, בשיתוף גופים ותיקים ומנוסים בתחום החלל, כמו חברת לוקהיד מרטין ואוניברסיטת ג'ונס הופקינס.
מכיוון שטלסקופ ספיצר פעל בקרינה תת-אדומה, היה עליו לפעול בטמפרטורה נמוכה מאוד. בשנים הראשונות הוא קורר בהליום נוזלי, וכשההליום אזל, המשיך לפעול ביעילות נמוכה יותר בעזרת קירור פסיבי, על בסיס מגיני החום שלו. הטלסקופ נמצא במסלול עוקב ארץ: כלומר מקיף את השמש באותו מסלול של כדור הארץ, אך במרחק של כ-300 מיליון קילומטרים מאיתנו, מה שהופך משימה להפעלתו מחדש לאתגר גדול במיוחד. "זאת עשויה להיות המשימה הרובוטית המורכבת ביותר שהאנושות ביצעה אי פעם", אמר מנכ"ל ריאה, שון אוסמן (Usman).
על פי התוכנית הראשונית, המשימה להחייאת הטלסקופ תשוגר ב-2026, וחללית השירות מן הסתם תמלא או תחליף את מיכלי ההליום, ואולי מערכות נוספות. לאחר שתצליח להפעיל שוב את הטלסקופ, היא תישאר באזור כתחנת ממסר לשיפור התקשורת עמו. כאמור, מדובר רק בבדיקת היתכנות ראשונית, עם לוח זמנים שאפתני מאוד.
ועוד בעניין טלסקופים ותיקים, שתי חברות הזנק, מומנטוס (Momentus) ואסטרוסקייל (Astroscale), שיש לה גם מרכז פיתוח בישראל, הגישו הצעה לסוכנות החלל של ארצות הברית, נאס"א, למשימה שתאריך את חייו של טלסקופ החלל האבל באמצעות העברתו למסלול גבוה יותר. שתי החברות, המפתחות טכנולוגיות לפינוי פסולת חלל ולהארכת חיי לוויינים, הציעו לשגר חללית שתחבור להאבל, תעלה אותו למסלול גבוה בכ-50 קילומטרים, לפצות על הגובה שאיבד עם הובשנים שלאחר מכן תנקה את מסלולו מפסולת חלל.
בשונה מספיצר, טלסקופ האבל עדיין פעיל אחרי יותר מ-30 שנה בחלל, בין השאר בזכות חמש משימות מאוישות של מעבורת החלל שצוותיהן ביצעו בו תיקונים והחליפו מערכות שלמות, האחרונה שבהן ב-2009. לפי שעה אין לסוכנות החלל שום תוכנית מעשית להארכת פעילותו של הטלסקופ הוותיק, אם כי בסוף השנה שעבר היא פרסמה קול קורא לרעיונות בנושא, שכבר נסגר מאז. גם תקציב למיזם כזה אין בינתיים, והרעיונות שנבדקים הם על הנייר בלבד.
קשיי תקציב בדרך לירח
מיזם בראשית 2 למשימת ירח מורכבת הכוללת לוויין ושתי נחתות נקלע השבוע לקשיים בלתי צפויים כשקבוצת התורמים העיקרית של עמותת SpaceIL הודיעה שהיא מפסיקה לממן את המיזם. קבוצת התורמים, הכוללת בעיקר את מוריס קאהן, שמימן חלק ניכר מבראשית 1, פטריק ולינה דרהי ומשפחת מושָל, כבר העבירה למיזם כ-45 מיליון דולר, וכעת חזרה בה מהתחייבותה לתרום עוד 45 מיליון, מתוך עלות כוללת של כ-100 מיליון דולר. "ההחלטה לעצור את המימון התקבלה בלב כבד. זמנים אלו מחייבים אותנו לבחון את הפעילות הפילנטרופית שלנו מחדש", כתב קאהן בשם הקבוצה.
"ההודעה הפתיעה אותנו. לא היינו ערוכים לכך", אמר כפיר דמרי, המשנה למנכ"ל SpaceIL לאתר מכון דוידסון. "עשינו הזמנות רכש של על סמך התקציב הזה, חלקים ומערכות שנמצאים כעת בייצור ואמורים להגיע אלינו בקרוב. אם לא נצליח לגייס לפחות 10 מיליון דולר בששת השבועות הקרובים, לא נוכל לעמוד בהתחייבויות ובחוזים שלנו ואולי אף נאלץ לבטל את הפרויקט".
מאז ההודעה, בתחילת השבוע, פתחו אנשי העמותה במסע חיפוש אחר תורמים פרטיים שיעזרו לסגור את הבור התקציבי שנפער. "אנו בודקים כל מיני אפשרויות לגיוס התקציב החסר, בהם שיתופי פעולה עם חברות חלל, ואפילו עם מדינות, וכן קבלת תרומות מהקהל הרחב בגיוס המונים. בגלל לוח הזמנים הלחוץ, אנו מעריכים שהפתרון המעשי ביותר, לפחות לסכום הראשוני הוא מציאת תורמים פרטיים, כדי שנוכל להמשיך את הפרויקט ולהנחית חלליות ישראליות על הירח".
משימה פרטית שנייה לתחנת החלל
אם לא יהיו עוד דחיות, משימת AX-2 תשוגר ביום ראשון לתחנת החלל הבינלאומית. זו המשימה הפרטית השנייה לתחנה, וכמו הקודמת גם אותה מפעילה חברת אקסיום, הבונה תחנה פרטית שמיועדת להחליף לימים את התחנה הקיימת, והשיגור ייעשה בחללית דרגון של ספייס אקס ובטיל פלקון 9 שלה. צוות המשימה כולל את שני האסטרונאוטים הראשונים של סעודיה שישהו בתחנת החלל (אם כי לא הראשונים שטסים לחלל), ראיינה ברנאווי (Barnawi) ועלי אלקרני (Alqarni). מפקדת המשימה תהיה האסטרונאוטית הוותיקה פגי ויטסון (Whitson), שהייתה האישה הראשונה שפיקדה על תחנת החלל הבינלאומית, וכיום מנהלת את תחום הטיסות המאוישות באקסיום. נוסע נוסף יהיה נהג המירוצים ג'ון שופנר (Shoffner) שקנה כרטיס לחלל בכספו הפרטי.
5 צפייה בגלריה
גם הסעודים ישתתפו בניסוי הישראלי? צוות משימת AX-2 בהכנות למשימה. מימין: אלקרני, שופנר, ברנאווי, ויטסון
(צילום: Axiom Space)
הצוות אמור לשהות 12 יום בתחנת החלל הבינלאומית, ולבצע ניסויים ומחקרים ברפואה, בביולוגיה, בפיזיקה בתחומים נוספים. אחד מהם הוא הניסוי הישראלי ILAN-ES, בהובלת פרופ' יואב יאיר מאוניברסיטת רייכמן, שנועד לצלם מהחלל שדוני ברקים, ותופעות אטמוספריות נוספות המתרחשות מעל העננים במהלך סופות ברקים. זהו המשך לניסוי המוצלח שעשה האסטרונאוט הפרטי הישראלי איתן סטיבה במשימת רקיע במסגרת אקסיום 1, המשימה הפרטית הראשונה לתחנת החלל. הניסוי של סטיבה עצמו המשיך את הניסוי שעשה האסטרונאוט הישראלי הראשון, אילן רמון, במשימת המעבורת קולומביה לפני עשרים שנה.
יאיר וצוותו פיתחו אלגוריתמים לחיזוי המיקום של סופות ברקים, והם יכולים להדריך אסטרונאוטים בתחנה בדיוק לאן ומתי לכוון את המצלמה כדי לתעד את התופעות החמקמקות. "איכות התוצאות בניסוי שביצע איתן סטיבה במשימת AX-1 הייתה מדהימה", אמר יאיר לאתר מכון דוידסון. "היא הראתה שניתן בקלות יחסית לקבל מידע מדעי ברמה גבוהה, אם יודעים היכן לצפות".
איתי נבו, העורך הראשי של אתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
